אהבה נכזבת? מה עושים?

קודם כל תודה למי שנכנס.
אספר קצת על עצמי לפני: אני נער מאוד שונה מהחברה היום, אני מאוד פופולארי, יש לי דעה ואני די משפיע ודומיננטי. אני לומד הרבה, אך עם זאת מצליח לשלב כושר, תחביבים וחברים. אני לא מתחבר ללעשן, לשתות, או ללכת ולחפש בחורות וז*נ*ת כמו בני הנוער היום, אני נראה טוב והיו בחורות שניסו להתחיל איתי אבל תמיד ניפנפתי בצורה יפה כי אף פעם לא עניינה אותי אף אחת, ואף פעם לא רדפתי אחרי זה(אני די מיושן בקטע הזה).
מי שמכיר אותי יודע שאני טיפוס די חברותי, אבל בתאכלס אני סומך על מעט אנשים, נפתח למעט מאוד.
אני נמצא במסגרת משותפת עם ילדה כלשהי, המון אמרו שהיא יפה אבל אף פעם לא עניין רק יופי, ולא שמתי לב לקיום שלה בכלל עד לפני קצת יותר מחצי שנה.
ממש במקרה יצא שהיא שלחה הודעה, והתחלנו לדבר ולהתחבר ממש. התכתבויות יומיות, דיברנו על הכל ממש וזה היה ממש מדהים בעיניי. אני אף פעם לא חשבתי שאוכל להיפתח ככה למישהי, ואני די טיפוס קר. אחרי כמה חודשים, להפתעתי, התחלתי לפתח רגש אליה, התחלתי לדאוג לבחורה, אשכרה היה איכפת לי ממישהי כי ראיתי איזה אופי מדהים יש לה, בחורה באמת על רמה!
אני, ברוב טפשותי התוודיתי בפניה, כיוון שמידי פעם גם היא הראתה התעניינות, אבל היא אמרה שהיא לא מחפשת חבר, אמרה לי לא.
לא אגיד שלא כאב לי - זה כאב מאוד, אבל חשבתי שהכל בסדר ונוכל להמשיך כרגיל, אבל הקשר בינינו דעך, היא הייתה מסננת יותר, עונה רק בלילה וכאלה...
היא הייתה חשובה לי, יותר מכל דבר אחר, אבל היא פשוט זלזלה בי מאז, אבל ברגע שנפתחתי אליה פשוט לא עניין אותי ואני יודע שזאת הייתה טעות.
לאחר כמה זמן, כמה אנשים שמכירים אותה, אמרו לי דבר שהכניס אותי לשוק: היה לה חבר בעבר, היא עדיין אוהבת אותו והיא מחפשת ידידים כדי להתגבר עליו ולגרום לו לקנא...
אני, נדהם, שלחתי לה הודעה ופשוט חסמתי אותה בכל מקום אפשרי!(זה היה בלילה)
למחרת בבוקר, היא הצליחה להשיג אותי, ופשוט שלחה הודעה ואמרה שזה לא נכון, ואם אני לא מאמין לה אני מוזמן לחסום והכל, אחר כך הסבירה את עצמה לחצי שנייה, ופשוט הפכה הכל עליי(מה שנראה לי היום מוזר, ויכול להיות שהיא שקרה) - אמרה שנעלבה וכו' - אז אמרתי לה שטעיתי, אבל היא פשוט לא הקשיבה לי, ומצד אחד הבנתי אותה, ואני יודע שהיא קצת עדינה כשהיא נעלבת, אז נלחמתי עליה - התחננתי אליה שתבין, התנצלתי והורדתי מעצמי כי וואלה היא הייתה חשובה לי ואם היא אמרה שזה לא ככה אז זה לא ככה... אבל היא פשוט לא שמעה לי... במשך שבוע אני מנסה לדבר איתה והיא מצידה עדיין פגועה - טוענת שאני חשוב לה אבל בא לה לנתק קשר!
דיברנו על זה במשך 3 שעות, אמרתי לה שאני אוהב אותה, שהיא חשובה לי וזה לא פייר מה שהיא עושה לי אבל היא פשוט הייתה אטומה ובסוף הגענו ל"הסכמה" שננסה להישאר ידידים אבל עוד כמה זמן כשהיא תרגיש מוכנה.
עבר חודש - והיא לא שלחה הודעה, פשוט כלום, ומתנהגת כרגיל באינסטגרם וכו', כאילו הייתי סתם כלום בשבילה...
אני לא יודע מה קרה לי, בחיים לא רדפתי אחרי אף אחד ואף אחת, בחיים לא הורדתי מעצמי ככה אבל וואלה בחיים אף אחת לא נכנסה לי ללב ככה... הבנתי שאני לא מעניין אותה, אז פשוט חסמתי אותה בכל מקום אפשרי, יודע שאני צריך להתנתק, אבל זה קשה לא לחשוב עליה... אני רגיל להודעות כל יום, למה נשמע לבוקר טוב ללילה טוב, לשיחות על הכל עד השעות הקטנות של הלילה... היא חסרה לי... איך אני אוכל לשכוח אותה? למה היא גרמה לי להוריד את כל החומות ואחר כל עשתה לי ככה? אני לא מאלו שנכנסים לדיכאון ויבכו... אני די טיפוס חזק נפשית ופיזית... אבל עדיין אני חושב עליה - היא המחשבה הראשונה שלי בכל בוקר כשאני קם... ובכל לילה כשאני הולך לישון... אשמח לעצות כי אני באמת רוצה לשכוח אותה... תודה לקוראים עד כה.