בן 20 ב"זוגיות" עם גרושה כבת 35

היי לכולם
בחודשים האחרונים הכרתי אישה נשואה כבת 35 + 4 בתהליכי גירושין.
התחלנו לדבר ברשתות החברתיות, ומהר מאוד נפגשנו, ובהחלט ניתן לומר שהיה קליק מהתחלה.

היא התגרשה לפני כחודש.
ליוויתי אותה בשבוע הנ''ל שבה היא הייתה בסטרס ובלחץ מטורף, מסיבות מובנות..
הייתי איתה ברגעים הכי כואבים שלה בתהליך הזה, באמת כל כולי שם בשבילה.

עכשיו אני אציין שבתחילת הקשר הודעתי לה מראש שאני לא מתכוון להגיע לשלב של זוגיות, אני בחור צעיר שמודע לזה שתיק כזה הוא גדול עלי בכמה מידות.
היא הבינה לחלוטין, וכל רצונה בהתחלה היה רק מקום פורקן ומפלט מהמקום הלא נחמד שבה היא נמצאת.
הכנתי את עצמי שכנראה אחרי הגירושין היא תרצה להתחיל לצאת ולחוות חזרה את החיים כלשונה.. ותעלם, הייתי הכי בסדר במידה וזה היה קורה.

הדבר שהיא מאוד אוהבת זה לתת מתנות..
היא אישה עם לב רחב מאוד, ובחודשים האלה היא פינקה אותי בכל צורה אפשרית, ואפשר להגיד שזה עבר את ה40 אלף שקל.

חשוב לי לציין שגם הסקס שלנו מדהים, לא חסר להט ותשוקה, שבאמת אני אאחל לכל אחד ואחת..

לפני מספר ימים היא אמרה את המשפט "אני אוהבת אותך" והתכוונה לכל מילה..
למרות ששנינו ידענו מראש שזה לא היה אמור להגיע לשם.

מבחינתי, יש לנו קשר מדהים, קליק מטורף, מבינים אחד את השניה, מסוגל לשהות איתה שעות על גבי שעות ולא להבין איך הזמן נגמר תוך מספר דקות
אבל, אהבה אני לא מרגיש..
יכול מאוד להיות שמה שמונע ממני להפתח ואולי לתת לזה את האפשרות זה מספר הדברים שכל כך מגבילים.
1 - הפרש הגילאים
2 - היא עם ארבעה ילדים
3 - הסיטגמה של החברה (אנחנו מוכרים מאוד שנינו באזור מגורים בכל מיני מובנים, וזאת תיהיה ידיעה רכילותית שאנשים לא יפסיקו ללעוס.. ויכול להגרם גם נזק לאחד מאיתנו שנמצא במקום מסוים במעמד מסוים, שלא יקבלו את העניין בעין יפה בלשון המעטה)

מפחד מאוד מאוד לעצור את זה
היא תפגע, מאוד. אולי אפילו בצורה הרסנית.

דבר נוסף, אני לא אדם שלא שאוהב לקבל דברים, וכל מה שקיבלתי ממנה במשך הזמן הזה אני מרגיש מחויבות כלפי זה להמשיך איתה

מצד שלישי, הלחץ והבלבול שבו אני נמצא לא בריא לי בכלל וגורם לי לחוסר שינה ומחשבות שלא נותנות לתפקד כמו שצריך ביום יום

האם יש למישהו עיצה?..