איך בונים בטחון עצמי שמשהוא לא פתיר מוריד אותך למטה?

אני אדם מגמגם ביום יום, בסיטואציות מול אנשים שאני נתקע, מסתכלים עלי מי זה המסכן הזה, במבט מרחם פשוט בא לי לקבור את עצמי וממש קשה להמשיך את היום, לפעמים אני נכנס למיטה לכמה שעות לישון להתנתק מהעולם, לבכות ולנסות לשחרר את הכאב, אני יודע שאין פתרון לגמגום ואין אף טיפול שבאמת מרפא את זה

בזוגיות - בגלל שאני לא רוצה ילדים, יש קושי גדול למצוא מישהיא כמוני, וזה מרגיש תקוע שכל הזמן פוסלים אותך על זה. בנוסף עברתי קצת השפלה בנוגע לגבריות שלי שממש רסקה אותי לרצפה וקשה לי לקום מזה

לא חסר דברים בחיים אבל אוטומטית המוח נמשך רק על הכשלונות והכאב, גם שאני מנסה לחשוב על היתרונות בחיים, אין לי הערכה לזה, אומר לעצמי בסדר נחמד, אבל זה לא משמח אותי

אז מה שמוריד אותי שלא פתיר זה הגמגום, והפסילות שלי בזוגיות כי לא רוצה ילדים.
בגלל שאת הגמגום אי אפשר לרפא ואני לא רוצה להשתנות לגבי ילדים - זה תוקע אותי ומוריד אותי כל הזמן למטה, כל הזמן הרגשת תסכול, כל כך עצבני, כעוס, חלש, מאוכזב מעצמי

הייתי כבר בטיפול פסיכולוגי ולקחתי כדורים, בזבזתי מלא כסף, וכלום לא עזר, במיוחד כשיש לך בעיות שאי אפשר "לפתור" אותם בחיים

מאיפה אני צריך לבנות את עצמי כדי להיות מאושר ולקבל בטחון עצמי שכל הזמן יש לי גומיה בגב שמושכת אותי אחורה? מה אתם הייתם עושים במקומי שלא עשיתי?