לפרוש? / לקחת הפסקה? או להמשיך?

היי אני סטודנטית
מתלבטת אם לפרוש מהלימודים מכמה סיבות:
אני טובה יותר בקורסים הפחות חשובים מאשר הקורסים שהם הלב של המקצוע, זה מעלה בי מחשבות של "מה אני עושה פה, אולי זה לא בשבילי"
אני מרגישה כישלון, שאין לי על מה להישען ולהגיד "הנה אני טובה במשהו".
כתוצאה מתחושת הכישלון אני לא נהנית, אני לא סקרנית ללמוד, אין לי מוטיבציה אני חושבת על להמשיך עוד שנה ופשוט לא בא לי.
דפוסי החשיבה שלי משפיעים עלי ברמה הנפשית שכרגע ירודה מאוד. אני יודעת ששורש הבעיה הוא לא הלימודים אלא דברים שאני צריכה לפתור עם עצמי עם בעל מקצוע כלשהוא.
הייתי רוצה לקחת שנה אחת של חופש לטפל בעצמי.

מנגד:
החומר והדרישות יכולים להשתנות במהלך השנה ואני ימצא את עצמי אבודה
התקופה כרגע עם הקורונה זה לא הזמן האידיאלי לפרוש, אני גם לא יודעת איך להשיג תמיכה נפשית אם הם פעילים כרגע או לא.
עלתה לי המחשבה להישאר בלימודים וללכת לטיפול נפשי תוך כדי.
אני הראשונה מהמשפחה שהלכה ללימודים אקדמים - זה לא מובן מאליו בשבילי,חבל לי לפרוש ברמה האישית ויש גם את הציפיות מהמשפחה.