מצוין
שלום, AskPeople.
תודה מראש על הקריאה.
הסיפור שלי נעצר לפני כחצי שנה, כשהכרתי מישהי והיינו יחד שלושה חודשים, עם אהבה ענקית והתאמה מושלמת. משום מה זה נגמר בינינו, חודשים שאני מנסה לנחש למה, ואני עם תהיות לעיתים רחוקות על החיים שלי וגעגועים תכופים לאותה אחת, געגועים שלא מניחים לי להמשיך הלאה, כשאני צריך ובפנים **באמת רוצה להמשיך הלאה**, כדי שלא אכאב עוד.
במערכת היחסים הזו הייתי כל כך מאושר, מרגיש מלא, שאני נאהב איך שאני ושיש לי מישהי מהממת לאהוב, למרות כל העטיפות שנערמו לי על הלב, וכמובן עניין המין היה מרגש, כי זו הייתה הפעם הראשונה של שנינו. התחושה הייתה שאני בעולם אחר, רחוק מהצרות, הצרות נפתרו, ומכאן אני אדם חדש, ראו עליי, ראיתי על עצמי. ושוב, כי השתלבנו בצורה מושלמת.
הבעיה? התחושה הייתה אשליה. הצרות רחוקות מלהיפתר, ואני ללא ספק אחראי לסל שלי, של גיל.
לפניה הייתי במצב דומה, ואחריה אני במצב דומה ועם רצון להכניס אהבה לחיי.
אז הסיפור שלי ממשיך, אבל כמו שכתוב בכותרת, אין לי מה להציע:
• לא כסף
• לא גוף (85 קילו)
• לא מצב בריאותי
• לא הומור
• לא אסרטיביות
• לא חברים
• לא עניין בדברים חדשים, אזור הנוחות משהו.
• ובטח שלא מוטיבציה בחיים, כי מאיפה להתחיל אם הכי קל זה להתרפק על העבר ולהישאר תקוע בחדר...
הפחד שלי מהיכרות עם אנשים חדשים הוא שהם יכירו את מי שאני, הסרקסטי המשעמם שמתגונן מאחורי התבדחות על כל שטות מהפחד לאינטימיות, וימשיכו בדרכם, כי מי רוצה לדבר עם מישהו בלי שאיפות וגיוון.
הקושי שלי הוא להיות מי שאני, כי אני מוכיח לעצמי כל פעם שאני מרגיש בנוח שאני מתנהג באימבציליות ובעצלנות במקום להשקיע, אם זה בחבר'ה מהצבא או בבנות הזוג שהיו לי.
הרצון שלי הוא להיות יותר טוב ממי שהייתי אתמול, אבל אזור הנוחות, לעזאזל, אני לא יכול לשבור אותו!
אם שרדתם עד לכאן, תודה.
רק בבקשה תגובות מכבדות, זה כל מה שאני מבקש, אם כבר מגיבים.
יום נפלא. :)
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025