איך להתמודד עם כפיה דתית?

אני אתחיל מהתחלה,
כשהייתי בת 4 ההורים שלי חזרו בתשובה
בסביבות גיל 7 אמא שלי נהייתה חרדית ההורים שלי התגרשו ואבא שלי חזר בשאלה
עפי הסכם גירושים היתיי גרה אצל אמא שלי עם שעות ראייה עם האבא.
הייתי קצת זמן 'חרדיה' ואז חטפתי את הכאפה מאיך שהעולם הזה מתנהל והחלטתי שאני לא רוצה להיות כזאת
אמא שלי כמובן עשתה לי את המוות ובאיזשהו שלב (סביבות גיל 13) עברתי לגור אצל אבא שלי
אבא שלי חילוני אבל היה מאד שמרן ועקב הסתה מצד המשפחה שלי עברתי לגור חזרה אצל אמא אחרי שנה ורבע (חשוב לציין שבכללי עד היום אמא שלי מנסה להסית אותי נואשות על אבא שלי כנראה מקנאה בזה שאני אוהבת אותו יותר - בצדק)
אצל אבא שלי לא הייתי דתיה. לא שמרתי מצוות בשום צורה
וכשחזרתי לגור עם אמא היא סוג של כפתה את זה עליי
לאט לאט נעלמו לי השורטים.. אני לא מוצאת כל מיני חולצות
היא העבירה אותי בית ספר (ובגלל בקשתי שלא לעבור לבית ספר חדש) עברתי לבית ספר שכבר הייתי בו (בית ספר של חוזרות בתשובה)
(רק לציון - שני ההורים שלי נשואים פעם שניה)
בעלה של אמא שלי הוא במילים פשוטות ילד בן 5 הוא כל הזמן נכנס לריבים שטותיים חושב שהוא אליל היקום ושכולם חייבים לציית לו
(דוגמא: נניח אני בחדר שרה כל הרחוב שומע את צעקות התפסיקי לשיר ויש עוד מגוון רחב..)
לגבי עניין הדת: ניסיתי לדבר עם אמא שלי מספר פעמים שיחות מהלב
הלכתי גם לא פעם מאחורי הגב שלה אבל כשהייתה מגלה הייתה זורקת לי את כל הבגדים לפח (לא לפני שקורעת אותם ועושה להם וידויי הריגה)
בכל מקרה שבת אחת (לפני שבועיים)
זמזמתי לי שיר כלשהו ובעלה נכנס לכריזה ואמר אם לא תפסיקי עכשיו אני אדפוק לך סטירה שתפוצץ לך את הפרצוף (חשוב לציין שהוא אמר את זה בטון רציני לחלוטין)
אז פשוט אמרתי לו אם אתה תגע בי אני מרימה טלפון למשטרה כי אתה לא תרביץ לי.
הוא חטף כריזה של אני לא רוצה שתגורי פה אמר לאמא שלי זה או היא או אני וכו
ומאז היחסים ביננו מתוחים מתמיד
בכל מקרה החיים המשיכו אבל עדיין רע לי אני הולכת כמו דוסה ופשוט בא לי לבכות מאיך שאני נראית ואני הולכת ככה פשוט כי אני צריכה מקום לגור בו
(הייתי בעבר בפנימיה - אבל לא מאשרים שם את הדבר היחיד שמשאיר אותי שפויה - התנדבות במדא.. אז לא הייתי מסוגלת
אשתו של אבא שלי בצדק סבבה איתי והכל אבל לא רוצה שאגור אצלם (במקומה הייתי עושה את אותו דבר)
מה יש לי לעשות אני מגיעה כל יום הביתה ופשוט בוכהה