זעם עצום על ברית המילה שעברתי ועל מניעת אפשרות לתביעה. איך להתמודד?

שלום לכ הבנם שקוראים את זה,
אני לא בשנים האחרונות מרגיש כעס גדול על המנהג הברברי שמכונה "ברית מילה" בו חתכו לי כתינוק חסר ישע חלק מאיבר המין והשאירו לי, וכנראה לרובכם השאירו איבר הרבה פחות בריא ממה שהיה אמור להיות, עם נזקים שמסתכמים במינימום עור יבש וכאבים איומים לפעמים ברגע שאיבר המין פעיל מידי(ראיתי עוד גברים שדיווחו על כך).
ראיתי את ברית המילה שלי מתועדת וכמה צרחתי מכאבים כשזה קרה, בזמן שכולם שמחים וחוגגים-
אני באמת לא מבין איזה מוחות סדיסטים ופנאטיים יש בעם הזה שמתיר ומעודד את התהליך הברברי.
וכן הבנתי שהתביעה כמעט חסרת סיכוי, כי הממשלה סידרה את החוקים ככה שזה יחשב לגיטימי מאחר ולתינוקות אין יכולת להגן על זכותם, מעשה נאלח ובזוי בפני עצמו.
אני שואל אתכם גברים, לא הגיע הזמן להשמיע את קולנו ולבקש עשיית צדק? איך אתם חיים בידיעה שהשחיתו את גופכם בגיל 8 ימים השאירו לגם איבר מין מצולק ולחלק כנראה בעיות קשות הרבה יותר?