לא רוצה להיות בזוגיות בלעדית

לפני שאתחיל, אני רוצה להגיד שאני מאוד רוצה משפחה וילדים, וזה אולי מה שהופך את המצב לכזה.

הקדמה:
היי, יש לי עניין שיושב עלי שנים.
יצאתי לפני שנה מקשר, שדי חנק אותי - במשך שנתיים.
עד אז הייתי בפריחה אדירה (לאחר ילדות דפוקה), ומשהו בקשר הזה פשוט הוריד אותי מלהשקיע בעצמי.
הפסקתי להתאמן, הפסקתי לפלרטט עם בנות, פשוט הפסקתי. להתקדם עם עצמי. אמנם היו איתה שנתיים מדהימות, אבל מעבר לזמן איתה - זה היה פשוט חנק.
היא רצתה לדעת איפה אני בכל רגע, היא קינאה לי ברמות.
מתוך ערכים של בן אדם שנאמן לחברה שלו - לא פלרטטתי עם אף אחד. בקושי דיברתי עם מישהי שהייתה מראה משיכה אלי.

אני הגעתי למצב שאני נראה טוב, אני גבר מושך, אני כל יום ויום עובד כדי להשתפר, כדי להגשים את עצמי מחדש. אני לומד, מתאמן, ומפלרטט. אני מרגיש חי! אני מרגיש שבאלי לטרוף את העולם הזה. אבל לא באלי שזה יעצר, כל עוד אני יכול להמשיך ולהשתפר עד שהזקנה תעצור אותי מזה.


אחרי ההקדמה:
בגלל הזוגיות שקצת שרטה אותי, ובגלל הילדות שיצרה אצלי חסך עצום, הגעתי למסקנה שאני לא רוצה להיות בלעדי. אני רוצה לחוות הכל, אני לא רוצה שיקחו ממני את החופש - בגלל שככה נהוג בחברה.
אני לא מדבר רק על סקס - אלא על האופציה להפתח לאנשים חדשים. באמת להתעניין בבנות שמדברות איתי, בלי החשש שאמשך אליהן - וארגיש כאילו אם אעשה איתה דבר טבעי לחלוטין, העולם יקרוס עלי.
אמנם יהיה לי קשה שמישהי שאני אוהב תשכב עם מישהו אחר - אבל אם אני אוהב אותה, אני צריך להבין שגם לה יש צרכים. גם היא נמשכת לבנים אחרים. גם היא בתוך תוכה רוצה לשכב עם מישהו שעושה לה את זה. למה לקבור את הראש בחול ולמכור את הפנטזיה שאם זוג אוהב, אז הוא לא ימשך לאנשים אחרים?
למה אנשים צריכים להיות רכוש האחד של השני?
למה אני צריך מתישהו בגיל 30 ומשהו להפסיק לחלום? לחסום את עצמי? להפסיק להתאמן, להפסיק להיות גבר מושך? (כי בנינו מה צריך להתאמן, אם לא בשביל להיות גבר מושך, ואין מה להיות גבר מושך אם טבעת קושרת אותי עם אזיקים למישהי. אגב - אני ממש לא נגד חתונה, אלא נגד החלק הזה ספציפית, אני מאוד רוצה משפחה אוהבת עם ילדים שפורחים)
הרי ברור שככל שהזמן עובר בזוגיות, ככה הריגוש יורד בסקס. ותאמינו לי, עם האקסית חידשנו תמיד. אבל הריגוש האמיתי הוא להיות עם מישהי חדשה, זה לא אני המצאתי את זה, זה אפקט הקולידג'! ככה הטבע תכנת אותנו! למה ללכת נגד זה?!
לסיכום, אולי אני דפוק, אולי אני פשוט מסתכל למציאות בעיניים. אבל הפחד הכי גדול שלי הוא להפסיק לחיות, בעודי נושם.
אשמח אם תביעו את דעתכם.