סיוט של תהליך גירושים, איך לצאת מהמקום שאני מרגיש צער וכאב גדול על הילדים שלי?

לפני הכל אנחנו נשואים מעל ל15 שנים היכרות מעל 20 שנים,שלושה ילדים,התקבלה החלטה הדדית לסיים את הקשר, הסיבות הם עולם ערכים שונה ,סדרי עדיפות שונים, השקפת עולם שונה, הכל התחיל דיי טוב ,הסכמות הדדיות לגישור,ניגשנו לגישור וראינו שהפערים והרצונות שונים וגדולים מאד, אז החלטנו יחד שנלך נפתח תיק בבית המשפט ונתחיל הליך גישור של יחידת הסיוע, סיכמנו שנלך יחד,היא אמרה לי אני עובדת היום אין לי זמן תלך תפתח אתה,בצהריים אני מקבל טלפון שהיא כבר פתחה תיק ברבנות, נדבר בבית היא אמרה ,מאד כעסתי שהיא לא היתה כנה איתי והלכה לקבל ייעוץ משפטי תוך כדי שכרה עו"ד מגישה לי בסיפוק את המעטפה וכרטיס ביקור של עורך הדין שלה,אז שאלתי מתי פתחת את התיק ,היא אמרה ב1 וחצי,אז אמרתי לה שאני ב12 ,היא ישר הלכה לחדר להתקשר כנראה לעו"ד שלה,מהרגע הזה התחיל הסיוט של החיים שלי,ושל הילדים גם,לאורך השנים כנראה שבחרתי להתעלם ולהדחיק2את העובדה שהיא אשה אלימה מאד פיזית מילולית ורגשית ,מתעללת ללא מודעות ותמיד היא הקורבן,איבוד שליטה שכלל לאורך השנים אלימות פיזית כלפיי מול הילדים ,אלימות פיזית כלפיי בננו הבכור ,נשיכות, חניקה,גרירות, קללות,צרחות,ונעילת שיניים ונהימה מלחיצה סנטימטר מול הפנים של הילד,פעם אחת היא הגזימה מאד וחסמתי את הדלת של הילד בגוף שלי כמובן שחטפתי במקומו,לא הרמתי עליה יד מעולם אפילו לא רמז קטן או סימן לאיבוד שליטה, והיא מאבדת שליטה ומתרצת את האלימות שלה בזה שאני אשם והילד אשם שהיא מאבדת שליטה , יש עוד המון מחזות אימים וסיפורים לא קלים לשמוע,נחזור להליך הגירושים,היא הלכה וסיפרה לזוג חברים טובים שלי שאני מפחיד אותה מאיים עליה מתעלל בה אוסר עליה לצאת מהבית ואלים כלפיה,כמובן שהם לא האמינו לה וראו שהיא במצב לא משהו , הייתי חייב לצערי להקליט אותה לגביי כל הדברים שהיא אמרה עליי כדי להסיר כל ספק קטן לשקרים האלו,אמרתי לה שאני לא מוכן ולא מקובל שהיא תדבר עליי שקרים עם חברים שלי,היא אמרה אתה לא תחליט עם מי אני ידבר ועל מה אתה לא מחליט עליי... ואז הגיע התקף של איבוד שליטה ופרנויה, היא מתקשרת למשפחה שלה ומספרת להם הזיות שאני כולא אותה בבית ומאיים עליה ,התקשרו לחברים שלי למשפחה שלי לכולם,אחי מגיע ואומר לה תלכי אל תדאגי ,אני לא מאמין שהוא לא יתן לך לצאת .סיפור של כמה שעות של צרחות איומים ו"טון" (משקל)של טירוף, ואז התחילו הסיפורים למשפחה שלה שהיא מסכנה ואומללה ,ושהיא רוצה להתגרש ( הברכה הכי טובה שהייתי יכול לאחל לעצמי) ישר הסתערתי על ההזדמנות ודחפתי בכל הכוח קדימה, היא התחילה להתחרט ואני מפחיד ומרגיע ותומך בה ואומר לה שזהו אין דרך חזרה הפעם ,לשמחתי הרבה עו"ד אחד הטובים בארץ הסכים לעזור לי תמורת סכום לא רציני בכלל לסיים את הכל בהסכם ,הבקשות שלה מוגזמות ולא הגיוניות וזה אומר העו"ד שלה לשלי,מאחר והיא מבינה שהיא לא תקבל מה שהיא רוצה, אז התחיל הסיוט היא הוציאה נגדי צו הגנה ,הגעתי למשפט למחרת עם עו"ד שלי,ביקשתי ממנה לא לחזור הביתה כי כמעט מאה אחוז היא תתן לעצמה סטירה או מכה ותתלונן עליי במשטרה עו"ד שלי הסכימה לחלוטין שזה הגיוני מאד, הבאתי המון צילומי מסך מהשיחות שלנו שמפריכים את הסיפורים שלה ,כמעט לגמרי, אני לא טלית שכולה תכלת דיברתי אליה לא יפה ללא ספק ,אבל היא ידעה ללחוץ לי על נקודה רגישה מאד( אבא שלי ז"ל) ואחרי שהיא הדליקה אותי הלכה וחזרה עם הטלפון כנראה להקליט אותי,שולחת לי 10 הודעות אחת אחרי השניה שהיא שואלת ואומרת למה אסור לי לצאת ? אתה לא מרשה לי לצאת? ואני עונה בצורה הכי ברורה שתעשי מה שאת רוצה את חופשיה, לא מבין למה את שואלת את זה כל כך המון פעמים ... כל המשפט היה לטובתי מהרגע הראשון העו"ד שלי ביקשה ואמרה שחודש אני חא רוצה לחזור הביתה כי אני חושש לפלילים, היא רצתה שאני יראה את הילדים פעמיים בשבוע 4 שעות כל יום ,לשמחתי הרבה השופטת החליטה על צו הגנה הדדי ונתנה לי משמורת על הילדים יומיים שבוע ראשון כולל לינה ושבוע שני ארבעה ימים כולל לינה, מאז היא לא מפסיקה להציק לילד הבכור ,וגם או י היא מטרידה בהודעות למרות שבית המשפט היה ברור בנושא,הילד מתקשר אליי כל היום לספר לי על אלימות והתעללות רגשית כלפיו,כמובן שהפנתי את כל החומר לעו"ד שלי,הנושא בטיפול ,מה אני עושה עכשיו? מה עם הילד? איך אני בכלל אהיה מסוגל לסלוח לה אי פעם על מה שהיא עושה לי ועושה לילד,אם הייתי מפסיד בדיון אז לא הייתי רואה את הילדים בין חודש לשלושה חודשים ,רק אחרי תחקירים של עו"ס,למזלי השופטת קלטה אותה. ועו"ד שלי היה ממש ממש מעל ומעבר למעולה. הסיוט נמשך גם בימים אלו ,אם אפשר את חוכמת ההמונים אשמח לתשובות,אם יש שאלות אשמח לענות גם ,הדף לא יכול להכיל אחוז מכל מה שבאמת יש לי בפנים...אשמח לעצות ולכל דבר שיכול להוציא אותי מהמקום שאני מרגיש צער וכאב גדול על הילדים שלי,כמובן שבימים הקרובים אני אפנה לבית המשפט למנות פקידת סעד,( לוקח חודשים עד שזה קורה)