בכיתי מהתרגשות כשנסעתי לאילת, כל שאר הבנות היו כבר במלא מקומות בעולם, הגזמתי?

אני יכולה להגיד שבאתי מבית קשה כלכלית, כלומר מתחת למעמד ביניים
אף פעם לא לקחו אותי לבית מלון או משהו ובטח שלא לאילת ואני לא התלוננתי אף פעם אבל בפנים תמיד רציתי
עוד בתור ילדה הייתי שומעת שבחופשים חברות שלי ההורים שלהן היו לוקחים אותם לאילת כל חופש גדול וכאלה, לכל מיני מקומות בארץ והיו מראים תמונות באינסטגרם ותמיד קנאתי חלמתי בתור ילדה פעם אחת לראות בית מלון מבפנים להיות בבריכה, חדר אוכל וכאלה
אני עובדת 4 שנים קשה משלמת על הרבה דברים בבית עוזרת להורים, ובאמת אני פעם ראשונה בחיים שלי בגיל 21 יכלתי להרשות לעצמי לנסוע לחופש בבית מלון באילת טסתי לבד. זאת החופשה הראשונה שלי ופעם ראשונה שאני בכלל עולה על מטוס וטסה
כשהגיע היום לפני שהייתי אמורה לצאת לטיסה אני לא ישנתי כל הלילה מהתרגשות באמת וכשהגעתי לאילת התחלתי לבכות ממש לבכות עם דמעות מרוב אושר, אנשים ראו אותי בוכה חשבו שמישהו הרביץ לי, לא האמנתי שאני באילת סוף סוף כל החיים חלמתי פעם אחת להרגיש מה זה להנות מה זה בית מלון ולהיות כמו כולם הייתי שם 3 ימים כלומר 2 לילות, שזה מה שיכלתי להרשות לעצמי והוצאתי 4.5 אלף ובאמת כל רגע באילת הרגשתי הבן אדם הכי מאושר בעולם, שאני בחדר גדול במלון, יוצאת לים לבריכה ענקית, חדר אוכל עשיר (אוכל במקרר אצלנו תמיד בסיסי) וריף דולפינים והכל
אני רואה באינסטגרם בנות בגילי שלמדו איתי והיו איתי בבסיס -שהיו כבר אלף פעמים בחופשות באילת, טבריה, אמסטרדם מיקונוס איטליה וכו' ואני כאילו מרגישה רע קצת שאני כלכך מתלהבת מחופשה של 3 ימים בעיר בארץ כשבנות בגילי כבר חרשו מלא מדינות ומקומות ואני לא הייתי באמת באף מדינה בעולם ופעם ראשונה שלי בכלל במלון זה בגיל 21 ואני מבינה שהן באות מבתים שהם במעמד ביניים ומעלה ויש להם הורים משכילים ויכולים לשלם להם מגיל 15 חופשות בכל מקום והן לא צריכות לשלם חשבונות בבית כמוני אבל עדיין איך אפשר לטוס כלכך הרבה?
ועוד שאלה, האם אתם חושבים שאני הגזמתי בתגובה שלי ושהתרגשתי יותר מדי ממשהו שהוא נחשב לאנשים פעוט? רוב האנשים בגילי כבר היו כמה וכמה פעמים באילת עוד כשההורים היו לוקחים אותם ואני פעם ראשונה רק עכשיו
עברו כבר שבועיים ואני עדיין מתרגשת מהחוויה ולא מפסיקה להסתכל על תמונות מהמלון ומהכל, ועדיין מרגישה כלכך שמחה, האם זה מוגזם?