אני כבר מעל שנה ובערך שלוש שנים או יותר אני חושבת להגר לקוריאה הדרומית

אז ככה, אני בת 18 וקצת, ובקרוב מתחילים את הלימודים,וזאת השנה האחרונה שלי ללימודים(אני מתחילה י'ב בקרוב), ואני חושבת כל הזמן על העתיד שלי, במטרה לחשוב מה אעשה בחיי כשאסיים לימודים. אני חושבת על זה הרבה במיוחד בלילות, כך שאני לא ישנה כל כך הרבה..אגיע קצת ישר ולעניין מבלי להאריך יותר מדי או לחפור..,אני מרגישה שאני מתחברת מאוד לקוריאה הדרומית, קראתי עליה המון מאז שחשבתי עליה, ואחד הדברים שמשכו את עיניי זה הבחורים הקוריאנים, אני מרגישה שזה פשוט מגרה אותי, שיש לי משיכה מאוד חזקה לקוריאנים,אני גם צופה בסדרות/סרטים קוריאנים, שומעת שירים קוריאניים.אבל הדבר השני שגם משך את עיניי זה שאחוזי הפשיעה אצלם היא מאוד נמוכה נמוכה. למען האמת זה לא קשור כל כך לעניין אחוזי הפשיעה אצלם בקוריאה הדרומית. ואני הייתי גם רוצה לציין שלמדתי חצי שנה קוריאנית,אך התקשיתי קצת ללמוד דרך קבוצת וואטסאפ ללימוד קוריאנית, מפני שחשבתי שאם אני רוצה ללמוד את השפה כמו שצריך ולהבין אותה נכון ולהגות את המילים נכון, אני צריכה לפנות לבית ספר ללימוד השפות האסייתיים, שזה המכון לאסיה.(אני חירשת וכרגע יש עליי שתל שבלול שזה מכשיר השמיעה שלי ועברתי ניתוח בשביל זה, וכרגע מועמדת גם לשתל שני באוזן השנייה.)
מיותר לציין שאני יודעת גם לדבר נכון, אין לי בעיות דיבור כלל. אמנם למדתי חצי שנה קוריאנית אך מרגיש לי שאני צריכה להמשיך לפתח אותה.הפסקתי בגלל עניין התיאוריה והכל, אבל זה לא מונע ממני לחשוב על זה הרבה. ולפני מה שכתבתי בכותרת, אגיע לזה עכשיו. אני לא יודעת אם המילה הנכונה זה להגר או לעבור לקוריאה הדרומית, אבל איך אני יכולה לעשות את זה ואילו תהליכים עליי לעבור? אני די חושבת על זה הרבה במיוחד שאני רוצה להישאר שם כל חיי,אבל יש בי איזשהו פחד כזה שנוגע לאהבה..אסביר את זה: אני מרגישה שגם אם אעבור לשם ואראה בחור קוריאני שנראה טוב, אני לפעמים חושבת שאף אחד לא ירצה מישהי כמוני, או שאף אחד לא יאהב אותי..אבל שמתי לב שיש הרבה בחורות מרוסיה שהן נמצאות בקוריאה, יש אחת שאני יודעת שהיא נשואה לקוריאני ואין להם כרגע ילדים. וכך אני הגעתי להבנה שלא משנה מאיפה אתה מגיע, או מאיזו מדינה אתה, העיקר שיש תקשורת טובה ואהבה אחד כלפי השני וקשר טוב וזוגיות טובה.
אני יודעת שאני עלולה לקבל פה פיצוץ של תגובות שדי יש סיכוי שזה יפגע לי ברגשות או יוריד אותי מזה. בכנות, אל תשנאו אותי לגבי הבחירה שלי מה לעשות בחיים או שתחשבו שאני רוצה להיות שם רק בגלל הבחורים כי זה לא סיבה מספיק טובה בשביל זה. אבל זה לא רק הקוריאנים, זה גם מבחינת האוכל שלהם,שזה הראמן הקוריאני ומאוד טעים(טעמתי כמה פעמים) וההרגשה שיש לי זה שאני מרגישה מחוברת ומתחברת לזה מאוד..אני רוצה מאוד להצליח בחיים שלי,אני לא מוותרת לעצמי ואני חושבת רק לעלות גבוה ולא לרדת נמוך אף פעם.
אז אני מתחננת בלי תגובות נוראיות או לא יודעת מה,תודה לכל מי שיענה..