יש עתיד לקשר בין בחורה שומרת מסורת לבין בחור אתאיסט?

לפני חודשיים הכרתי בחור בפייסבוק,
יצאנו לדייט אחר ובהמשך לעוד כמה.
כל פגישה יותר טובה מהקודמת וכך כל שיחת טלפון.
אנחנו גם מדברים בהודעות במהלך היום ובאמת שיש חיבור טוב.
מה הקאץ׳? הוא סוג של אתאיסט,נדמה לי.
ידעתי שהוא לא שומר שבת וזה לא הפריע לי.
אחרי הפגישה השנייה הוא סיפר כדרך אגב שהוא גם לא שומר כשרות,והאמת שזה קצת עירער אותי.
שיתפתי אותו בזה,הסברתי לו שזה די קריטי מבחינתי.
הרי בתור שומרת מסורת אני לא יכולה לצאת עם מישהו שאולי יכניס מאכלים לא כשרים הביתה.
הוא אמר שהוא לא אוכל 24/7 דברים לא כשרים,ואין לו בעיה שזה לא יכנס הביתה ושהוא יאכל בחוץ.
כלומר שהוא יכבד אותי.
הערכתי את זה והמשכנו הלאה.
עכשיו הבנתי גם שהוא לא צם בכיפור,ממש ״הפתעה גדולה״ אה?
אני יודעת שזה מצחיק על גבול הטרגי שהופתעתי מזה,אבל איכשהו זה הדבר שהכי תפס אותי ועירער לי את הביטחון בקשר איתו.
על השבת והכשרות איכשהו הבלגתי.
אבל עניין הצום בכיפור חידד לי את הפער העצום בינינו מבחינת שמירת מסורת.
הוא יהודי (אם זה לא היה ברור) וכן חוגג עם המשפחה שלו את החגים,אך רק מתוך סמליות לא מעבר.
ועכשיו אני שוברת את הראש לאיזה תהום הכנסתי את שנינו.
כי כשאני עוצמת את העיניים וחושבת על העתיד והקמת משפחה,אני כן רואה מישהו שיעשה איתי קידוש בשישי (ויכול להיות שהוא כן יעשה את זה אם אגיד לו שזה חשוב לי),אבל זה אפילו לא הקידוש.
איך אנחנו אמורים לשהות ביחד בכיפור כשהוא לא צם?
אני בחיים לא אכפה עליו שום דבר בנושא,אין לי מילה בעניין כשזה מגיע לאמונה של בן אדם.
אבל אם סתם אני מדמיינת אותנו ביום כיפור ביחד,ונניח שאנחנו נשואים ויש לנו ילדים,הם יראו את אמא צמה ואבא לא צם..זה יבלבל אותם.
אני לא ממש לא דתייה הארד קורד או משהו בסגנון.
פשוט שומרת מסורת,אבל כן אעדיף לשלוח את הילדים לגן ומסגרות עם תכנים של המסורת היהודית מאשר מסגרת חילונית.
אבל מה אם הוא לא ירצה?
זה ממש מסובך אבל החיבור איתו כל כך טוב,וסוג של התחלתי לפתח רגשות.
הוא אמר לי שטוב לו איתי,ושהוא כן רוצה את הקשר הזה.
כלומר שגם לו טוב איתי.
אבל איך אני מעלה את הנושא הזה בפניו?
זה נהיה כדור שלג,אני מודעת לבעיה אבל לא מוצאת את עצמי מספרת לו את זה ועדיין ממשיכה להיקשר אליו.
לקשור את שנינו.
אני יודעת שרוב הסיכויים שזה יוביל לסיום הקשר,ואולי זה מה שצריך לקרות אבל זו פעם ראשונה שאני מרגישה צורך כן להילחם על זה.
הוא ממש מיוחד.
הרי שעד לפני שנתיים לא היה סיכוי בעולם שאצא עם מישהו שלא אוכל כשר,אפילו לא שומר שבת!
ועכשיו צחוק הגורל..קיבלתי את כל החבילה.
אני מנסה לראות היכן אני יכולה ״לעגל פינות״ ופשוט לא מצליחה..
אני די בטוחה שאם אני אעלה את הנושא בפניו הוא גם ינסה למצוא פינות לעגל בנושא כדי שזה לא יפגע בנו.
אבל לא בא לי להיות זו שגורמת לו לעשות משהו שהוא לא רוצה.שהוא ירגיש חייב לעשות.
זה עוד יותר יפריע לי.

אבל הוא בחור מקסים,אדם טוב.ממש טוב.
הוא גורם לי לחייך הרבה,ויש לו את החיבוקים הכי טובים בעולם.
זה די אנוכי כנראה אבל פשוט קשה לי לשחרר אותו.
וגם,אני יודעת שהוא די יפגע מזה.

אז מה עושים?
פשוט משחררים ככה?