קליל
היי. אני בת 26 וחווה תקופה קשה מאוד כבר זמן רב. אני מתגוררת עם המשפחה ורע לי בבית, אני לא מוצאת את עצמי מבחינת עבודה ואני לומדת לתואר שאני מתחרטת בכלל שנרשמתי אליו.
לאחרונה בגלל הקורונה והסגר כל המצב החמיר אצלי - אני סובלת כל יום בבית, אין לי פרטיות, מציקים לי, אני לא מסתדרת עם המשפחה, אני נכנסת לדיכאונות ואין לי תעסוקה בכלל. בנוסף הבית קטן מאוד צפוף וללא אויר. המשפחה שלי היא לא נורמטיבית יש לי 2 אחים קטנים עם פיגור ובעיות ואמא די פרימיטיבית שאני לא מסתדרת איתה.
אצל בן הזוג שלי המצב הוא אחר לגמרי. הוא גר בבית מרווח מאוד, ישלו לוז רגיל כיוון שהוא עובד מהבית, הוא מסתדר עם המשפחה שלו ואף מבלה איתם כל ערב ובסופי שבוע ובאופן כללי הסגר לא קשה לו מדי. (הוא פשוט לא נפגש עם חברים ולא איתי).
זה לא שאני רוצה שיהיה לו רע כמו שרע לי, אבל אני מרגישה שהוא לא מבין אותי בכלל.. הוא לא מבין כמה קשה לי, כמה אני סופגת ומה אני מרגישה במהלך כל הזמן הזה. אני פתוחה איתו כל הזמן ומספרת לו שקשה לי מאןד אבל הרבה פעמים מרגיש לי שהוא לא רגיש אליי מספיק. הוא כל ערב יושב עם המשפחה שלו שעות ורק אחרי שמסיים איתם מתפנה לדבר איתי ובעיקרון אנחנו מדברים תמיד מתי שזה נוח לו כי אני מן הסתם פנויה וזמינה עבורו כל הזמן.
אין לי איך להעסיק את עצמי בבית - ספורט אין לי מספיק מקום, לבשל אני מאוד אוהבת אבל אמא שלי לא נותנת לי את המקום הזה לכן אני בכלל לא נכנסת למטבח, אין לי תחביבים, קורסים דיגיטליים וספרים כבר קראתי המון.. יכולה לעשות הליכות קצרות מחוץ לבית מדי פעם אבל לא תמיד יש לי את החשק
אשמח לעצות / טיפים לאיך להעביר את התקופה הזו מבלי לבכות כל יום ובנוסף מה לעשות עם בן הזוג שלי?
לפעמים אני מרגישה שאני מעדיפה לוותר עליו כי חשוב לי שהוא יבין אותי אבל מן הסתם הוא לא יכול כי הוא לא חווה את מה שאני חווה והפערים האלה אולי גדולים עליי. אני הרבה פעמים סוג של מקנאה בו ואני לא רוצה להיות כזו. אולי עדיף לי לשחרר אותו וזהו?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025