לא
כמו כל אחד כמעט, כבר קרה לי כמה פעמים שאנשים שהיו קרובים אלי מאוד ושעשיתי בשבילם הרבה פשוט חסמו אותי לגמרי יום אחד והפסיקו לענות לי להודעות ולשיחות. ולא, אף אחד מהם לא מת. יכול להיות שקרו להם דברים, אבל לא דברים שמצדיקים התנהגות כזאת. השאלה שלי היא כזאת: למרות שמבחינה לוגית אני מבין שההתנהגות שלהם היתה דוחה, אני לא מצליח לכעוס עליהם. כשאני נזכר בהם, אין לי אף זיכרון שלילי שאני יכול לקשר אליהם. אני זוכר רק את הדברים החיובייים שהם עשו בשבילי, גם אם אני עשיתי בשבילם יותר וגם אם לא. גם לכם זה קורה? לדעתכם אני צריך לשנוא אנשים כאלה, במיוחד אם הם עשו את זה יותר מפעם אחת (בהפרש של כמה שנים) או שאני עשיתי בשבילם הרבה יותר ממה שהם עשו בשבילי?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025