היי לכולם, פספסתי.
לפני כמה זמן הסתכלתי על הספר מחזור שלי וקלטתי שלא משנה כמה ברכות כתבו לי בסופו של יום אף אחד לא שם תמונה שלו איתי, אף אחד לא צבר חוויות איתי.
מתחילת כיתה ז' נאבקתי עם עצמי להשתלב, לצבור חוויות, למצוא חברים ועשיתי את זה באמת שעשיתי, תמיד היו לי חברים אבל עכשיו כשאני מסתכלת על הספר מחזור לא הייתי חשובה מספיק לאף אחד מהם רק בשביל לשים תמונה שלי ושלהם כדי לזכור את החוויות שעברנו ביחד.
כולם כתבו לי איזה ילדה מדהימה אני וחברה טובה אבל אני מרגישה שהם משקרים לי כי אני מרגישה שאני לא חשובה מספיק לאף אחד מהם.
פתאום אני מסתכלת אחורה ואני מרגישה בזבוז של שלוש שנים אני מרגישה שאלו היו שלוש שנים ריקות ואני לא יודעת מה לעשות עם התחושה הזאת כי אני לא יכולה להחזיר את הזמן אחורה.
עליתי השנה לתיכון ואני מפחדת שזה יהיה ככה גם עכשיו, כי בחטיבה הרגשתי שמצאתי את עצמי ויש לי חברים טובים שאוהבים אותי ומקבלים אותי עם כל הפגמים שלי ומה אם אני ארגיש ככה גם עכשיו ובסוף אני ארגיש שהכל הצגה אחת גדולה?
אני מפחדת מזה.
חוץ מזה, הזמן עובר לי כלכך מהר אני עדיין לא מעכלת שאני בתיכון ואני מרגישה כאילו אני עומדת להתפוצץ ואני לא יודעת מה לעשות אני מרגישה כלכך חסרת אונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025