קשיים עם גרוש עם ילד, לגיטימי מבחינתי לדרוש את הדברים האלה?

אני יוצאת עם גרוש פלוס ילד (בן 4) מזה כ-9 חודשים.
הוא הכיר לי את הילד שלו ממש בתחילת הקשר. אני מתוסכלת כי הבן זוג שלי מאד מפנק את הילד ולפעמים זה בא על חשבוני, אני לא יודעת מה לגיטימי מבחינתי לדרוש ועל מה אני צריכה לוותר.
כל פעם שאני הולכת לישון אצל הבן זוג שלי והילד נמצא, הוא עושה בעיות בלילה. לא רוצה לישון, ורוצה את אבא שלו איתו. ואז בבוקר אני מגלה שאני ישנה לבד במיטה. וזה קרה כמה פעמים ופשוט מבאס אותי. אז אני אמורה פשוט לישון לבד בלי הבן זוג שלי? כי הילד רוצה שהוא ישן איתו? חבר שלי טוען שזה צורך של הילד שלו והוא ילך להיות איתו כמה שהוא צריך. אבל גם לי יש צורך...
ומקומו כאבא מחנך זה לבוא ולהגיד לילד שהכל בסדר , ללטף אותו, ולחזור למיטה שלו! לא לישון עם הילד כל הלילה?!
אני רואה טלויזיה בסלון וזה רועש מידי לילד, אז הוא מתלונן שאנמיך כי הוא צופה באייפד שלו. חבר שלי אמר לי תנמיכי זה מפריע לו. הווליום שלי באמת היה נמוך, והנמכתי וכבר הייתי צריכה להתאמץ כדי לשמוע. ועשיתי פרצוף. זה ביאס אותי והתפוצצתי, אמרתי לו שהוא חייב ללמוד לשים גבולות לילד ולא יתכן שהוא יקבל כל מה שהוא רוצה , שילד בן 3 יגיד לי מה לעשות ואני מבוגרת. זה חוסר כבוד.
והוא אמר שהווליום באמת היה חזק (והוא לא!!!) ואז הילד אמר לו- אבא אני אוהב אותך.
או שהיה לי וויכוח עם חבר שלי על זה שהוא כל הזמן רק רוצה לישון ויוצא מצב שאני נוסעת אליו במיוחד והוא ישן. ואז אני נשארת לבד. אז בשביל מה אני באה? אני עציץ?
והילד שלו הקשיב לנו מעבר לדלת, ורץ לחבר שלי ואמר לו- אבא, אני -כן- מרשה לך לישון.
וחבר שלי עונה לו- תודה חיים שלי.
זה הטריף אותי ברמה שמייצר לי אש בבטן של כעס.
הילד בתחרות איתי? עושה לי דווקא?
המקום של חבר לי זה לענות לו- חמוד אני ושיר מדברים, לך תשחק.
למה הוא זורם איתו עם זה? הוא לא רואה מה הילד עושה?
זה מטריף אותי.
והסקס. אם אני לא יוזמת- זה לא קורה. אני לא אוהבת לעשות מבחנים, אבל החלטתי לנסות לא ליזום כלום. ואז באמת לא היה כלום.
מה נסגר עם גברים? למה הוא לא יוזם?
והוא טוען שהוא נמשך אלי ושאין לו אף אחת אחרת ושאני מהממת, ושזה קשור אליו שהוא פשוט עייף.
שבוע שלם לא נפגשתי איתו, ואז נפגשנו לסוף שבוע וציפיתי שהוא יתנפל עלי, וכלום. שני לילות- כלום.
והוא יודע שלא נפגש עכשיו שבוע שלם נוסף.
זה קשה לי מאד.
נמאס לי ליזום הכל. יציאות, סקס, כי הוא עייף.
הוא זה שהוא עם ילד, אני זו שרווקה. אני הרבה יותר אטרקטיבית ממנו! הוא אמור לחזר אחריי ולעוף עלי, אני זו שעושה פה ויתור ענק. מבחינתו אני צריכה לעבוד לפי ״התנאים שלו״ בקשר הזה כי הוא עם ילד. אז אני אמורה להתאים ללוזים שלהם ולכל מה שהוא עושה עם הילד. אבל סליחה? זה שאני בלי ילד לא אומר שלי אין צרכים ודרישות. זה לא הוגן.
הוא במשרת גרוש, מה שאומר שפעמיים בשבוע הוא יוצא מוקדם יותר מהעבודה, ואז בכל שאר הימים הוא ״מרגיש צורך״ לתת יותר שעות. ואז מתי יש לו זמן בשבילי? אז הוא אומר- נפגש בימים שאני עם הילד כי אני יוצא מוקדם יותר. סבבה אני מבינה שזה נוח לו וכיף לו כשאני איתו שהילד נמצא כי אני משחקת איתו, אבל לי זה מרגיש שאני כבר בייביסיטר ולא בת זוג. לא יתכן שכל הפעמים שאנחנו נפגשים זה עם הילד. מה עם זמן איתי לבד? דייט זוגי? שישקיע גם זמן בשבילי, שיצא מוקדם יום אחד שהוא בלי הילד ויפגש איתי וישקיע בשבילי. אבל אין לו זמן. והוא עייף. הוא עובד המון שעות לפעמים עד הלילה..
לא מצליחה להבין את זה.
לגיטימי מבחינתי לדרוש את הדברים האלה?
כי כרגע הוא ואני בריב על זה, כי באמת אמרתי מה שאני מרגישה והוא נעלב עד עמקי נשמתו ולא מדבר איתי כבר כמה ימים, אני באתי באמת בגישה חיובית ובונה ואמרתי שבשביל שהקשר הזה יצליח אני מבקשת יותר זמן זוגי, ולשנות את המינונים. גם לילד זה לא טוב שהוא כל הזמן איתי ולא רק עם אבא שלו. וחבר שלי טוען שזה עצוב מאד לשמוע את זה אחרי 9 חודשים ולמה לא אמרתי כלום עד עכשיו, וש״הסתרתי״ ממנו.
מה הקשר? החיים דינמיים, אנחנו חיים וקורים דברים שאנחנו מבינים תוך כדי. וזה בסדר להגיד את זה.. ואפשר גם לשנות..
הוא מאד מחושב והכל אצלו לפי הספר, הוא אף פעם לא ינסה משהו חדש, יש לו ״שטנץ״ אז הוא יתקע עליו. זה האופי
ואני מאד לא כזאת.
קשה לי!