לא מוצא את הנתיב לרוגע ושמחה

שלום לכולם

בן 47 , נשוי +2 , לשעבר איש הייטק , קצת ארוך אז בבקשה תתחשבו

אז ככה , לפני שנתיים עברתי טלטלה , הבנתי שאני לא ממש רלוונטי בעולם ההיטק.

לפני מס שנים למדתי מיזוג וקירור , לפני שנתיים שחברת ההיטק שעבדתי נסגרה הבנתי שאני צריך לעסוק במשהו שיהיה שלי ושלא יום אחד אני אמצא את עצמי עובד בסופר(בלי לזלזל)

אני אדם איטליגנטי עם פסיכומטרי מעל 700 , שלא הייתה לו אפשרות ללמוד בחיים.
גדלתי בבית דיי גרוע שלא הבין מה משמעות של ילד מאושר באמת.
אני בא לבכות לכם או להאשים רק מספק מידע ץ

אשתי לפני מס שנים למדה חינוך מיוחד וזה גזל ממני המון אנרגיה כדי לייצר פרנסה למשפחה , הנישואים זזו הצידה , לא שנשאר מהם הרבה .

והיום אחרי התואר היא החליטה שזה לא בשבילה ממשושביא הולכת לעבוד בגן ילדים , בדיוק מה שהיא עשתה קודם .

השנה הזו לאט לאט הצחיל להתגנב בתוכי הרגשה שלא ציפיתי לה.

הרגשת פיספוס של החיים של עצמי , חוסר סיפוק עצמי , הרגשה שהמשפחה והחיים לקחו ממני את החלומות שלי , את הלימודים , ואת הרגשת הסיפוק.

לעולם לא חשבתי שתעבור לי המחשבה שילדים זה מדהים אבל לא מתאים לכל אחד .

אנחנו בני האדם עושים מחקר שלהם שרוצים לרכוש רכב !! , אבל שבוחרים בן או בת זוג לא עוצרים וחושבים לרגע האם זה מתאים למי שאני או על מה אני הולך לוותר , ולנסות להבין האם ילדים ומשפחה זה דבר שאני בנוי אליו.

ולמה אני כותב את כל זה ???

כי היום אני קם כל בוקר , כל בוקר , לתחושת ריקנות אישית , לא בא לי לקום מהמיטה ולעבוד בלי סוף רק כדי לסגור את החודש , ושהמצב קיום דופק בדלת גם לא לישון בלילה מדאגה .

מעולם לא רכשתי בית , אני מעביר את המשפחה בית , ועוד בית , העוד בית , וזה ממש תורם לי להרגשה הנפלאה של , ״איזה יופי״ , הצלחת בחיים .

הגשתי למבחנים מפרכים בתעשיה אוויר ללימודי מכונאי מטוסים , אין היחידי שעברתי אותם ! , איזה יופי לאגו שלי נכון , אז באה הקורונה וגם זה הלך .

אני עייף , עצבני , תרוד , מתוסכל , לא שמח בחלקי , לא מוצא את התבונה להיות מאושר גם שקשה .

בת הזוג שלי לצערי הרב גם לא תרמה למצב אי פעם , אין בה את המגע הנשי של יהיה בסדר , הרגשה של דבק במשפחה .

בקיצור ממש מבולבל ף קונפליקט פניני , כמובן שאני שמח שכולם בריאים ברוך השם ,
אבל זה לא מפצה על ההרגשה

תודה לכולם על ההקשבה