הכרתי בחור מקסים,
אנחנו ״יוצאים״ כבר כמעט 3 חודשים.
שמתי בכוונה מרכאות כי במגבלות הקורונה זה קצת מאתגר לצאת למקומות.
זה בעיקר דייטים בחוץ או בבית.
בכל אופן,כל פגישה שלנו נמשכת לפחות 7-9 שעות.
לאחרונה אנחנו גם ישנים ביחד והכל.
באמת שטוב לי איתו,וגם הוא מרגיש ככה.
אבל אני מרגישה קצת מבולבלת.
אני לא יודעת האם אני מאוהבת בו.
כאילו,אני כן חושבת עליו כל הזמן ,וכשאני איתו אז בא לי שהזמן יעצור.
אבל פה זה מסתכם.
הוא מצידו מחמיא כל הזמן,וזה גורם לי גם להחזיר במילים חמות (שאני באמת מתכוונת אליהן) ועדיין..
הוא באמת בחור זהב,חכם בטירוף,מצחיק,ובן נהדר.
לפעמים הוא מרגיש לי קצת ילדותי מדי,וזה אולי הדבר היחיד שכן ׳מציק׳ לי באיזשהו מקום.
והעניין גם אולי שבאיזשהו מקום אני לא ממש מתרגשת כשאני רואה אותו.
והוא מצידו מאוד מתרגש.
אני כן שמחה מאוד ,אבל בלי פרפרים וכל השטויות מסביב.אולי היה קצת ממש ממש בהתחלה.
עכשיו פשוט מאוד נוח לי איתו,ועד כמה שזה ישמע מוזר-זה קצת מטריד אותי.
כי נוח לי קצת יותר מדי.
ואם זו רק ההתחלה,אם מה בעצם מחכה לנו הלאה?
(ולמי שתוהה אני נמשכת אליו,זה לא הסיפור).
בבקשה תשתדלו לקרוא בין השורות ולהבין,ולא סתם לזרוק הערות לא במקום.
אני באמת אשמח לתובנות והארות מצד אילו שחוו דבר כזה,וגם מצד אילו שלא.
שיהיה חנוכה שמח.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025