איך מתמודדים עם פרידות?

שלום לכולם,
אני לא יודעת להתמודד עם פרידות, אסביר.
אני זוכרת כשסיימתי יסודי והייתי צריכה לעבור לתיכון לקחתי את הפרידה מביה"ס ומהחברים לכיתה קשה.
לא רציתי לעזוב את ביה"ס.

כשסיימתי תיכון היה לי קשה עוד יותר.
המחשבה שתקופה של 12 שנות לימוד עברו וכול אחד ילך לדרכו ואני לא אראה את כולם יותר ולא ניפגש יותר בקונספט של לימודים גרמו לי לדיכאון, בכיתי את החיים.

שירות לאומי עשיתי שנתיים באותו מקום כי היה לי קשה להיפרד מהצוות שאיתו עבדתי.
כשאני חושבת על זה אני מבינה שזאת הייתה טעות.

לפני כשנה וחצי התחלתי לעבוד במקום עבודה מסוים. עובד איתי במחלקה אחרת בחברה גבר בתפקיד בכיר כעשר שנים. איך שראיתי אותו בפעם הראשונה הוא מצא חן בעיני. וככול שהכרתי אותו יותר הוא מצא חן בעיני יותר. הוא בעל ביטחון עצמי, חוש הומור, אופי חזק, קול סמכותי, מאוד איטיליגנט, בטוח בעצמו, משרה אוירה חיובית, בקיצור התאהבתי בו!

הוא היה הסיבה החשק והרצון שבגללה הייתי באה לעבודה בשנה האחרונה. כול יום הייתי מביטה דרך החלון לראות האם הרכב שלו נמצא בחניה, האם הוא הגיע. רק כדי לראות אותו, לשמוע אותו, להביט בו.

לפני כשבועיים הייתה שמועה שהוא עוזב.
לא חשבתי שאי פעם הוא יעזוב או שהמנהלים בדרג הגבוה יותר יוותרו עליו. הייתי בטוחה שילחמו עליו שישאר. הוא הציל את החברה בעבר מקריסה כלכלית קשה וממצבים נוספים קשים שהחברה ניקלעה אליו.

לפני שבוע הבנתי שזה סופי, הוא באמת עוזב.
מאז אני בהרגשה לא טובה. המחשבה שלא אראה אותו יותר קשה לי מאוד! הפרידה ממנו קשה לי!

אני בקושי אוכלת, יושנת, לא נושמת. מגיעה לעבודה כמו זומבי. לא יודעת מה אני עושה. אין לי חשק לכלום ושום דבר. אני אפילו שוקלת לעזוב, לא מרגישה שיש לי סיבה להגיע לעבודה.

הוא עמוד התווך של החברה הוא הסיבה שהחברה קיימת, הכול סובב סביבו, תמיד במרכז העיניינים. הידע העצום שיש לו בתחום שבו הוא עוסק ובחיים בפרט הוא ענק. כולם מתיעצים איתו על הכול. לא מבינה איך מוותרים עליו. אף אחד אחר לא יוכל להחליף אותו. הוא עובד מאוד מרכזי בחברה. בלעדיו המצב בחברה יהיה אחרת, האוירה תהיה שונה. שום דבר לא יהיה אותו הדבר. לאחרים הוא יחסר, לי הוא יחסר יותר.

אני מבינה שהחיים דינמיים ושכול אחד עושה את הבחירות שלו בחיים. אבל הסיבה שבגללה הוא עוזב היא בעיני רבים שטותית. החלטה של הרגע.
הרבה ניסו לשכנעו לחזור בו אבל ללא הועיל. מתפללת שיקרה נס והוא יחליט להישאר. זאת הפרידה שהכי קשה לי מכול הפרידות שהיו לי עד עכשיו. אני לא אראה אותו יותר.

אני מאוד מקנאה באלו שלוקחים פרידות באיזי וממשיכים הלאה. ואילו אני לוקחת פרידות באופן קשה מאוד. ואת הפרידה הזאת בפרט!

איך מתמודדים עם פרידות?
איך להתמודד עם המצב שבו אני נמצאת כרגע?

תודה לכול מי שקרא עד כאן, מעריכה מאוד.
אשמח לעצות. תודה לעונים!