לא יודע לאן להתקדם מכאן, אף פעם אבל אף פעם לא הרגשתי ככה בחיים שלי 22 שנה אני חי

היי חברים, אני בן 22 משוחרר שנה מצהל בצבא שירתתי כמכונאי
רכב כל השירות האמת שבשירות שלי ממש נהניתי מהבסיס מהמפקדים הם היו אחלה ויצאתי מהצבא אחרי שהכרתי כל כך הרבה אנשים וואלה הייתה לי אחלה שירות בלי שום נפקדויות ללא
בעיות משמעותיות השירות שלי היה ממש נקי מבחינת הכול
בשנה הזאת לא ממש הצלחתי למצוא משהו שאני באמת אוהב לעסוק בו אני מרגיש שאני מנסה למצוא משהו בכוח כדי לעסוק בו
אבל אני לא באמת יאהב אותו בנתיים שום תואר מסוים לא מעניין
אותי כי אני חושב מלכתחילה למה לי ללמוד משהו שאני אחר כך יודע בוודאות שאני בכלל לא יעסוק בו ברגע קבלתו (אני צודק?)
אני חושב שסתם יזרק כסף לפח וסתם אנרגיה תתבזבז על זה
והאמת שבאמת ניסיתי למצוא ולחפש משהו שיעניין אותי
והאמת שבגלל שהייתי אוהב להיות מחובר לתוך הבועה הזאת של
החיי חברה בצבא אחרי הצבא אני מרגיש שזה מאוד חסר לי אני כן
שומר על קשר עם חברים מהצבא אבל עדיין אני מרגיש שחסר את האווירה הזאת של כמו שהיינו פעם בצבא יושבים מדברים צוחקים
עד השעות המאוחרות של הלילה אני מאזור הדרום גר בעיר שהיא חור מעדיף שלא לציין אותה כאן בכל מקרה אין לי תעודת בגרות בכלל חשבתי על להשלים אותה באמת שחשבתי על זה מיד אחרי שהשתחררתי מהצבא אבל אחרי שהבנתי שזה כל כך הרבה זמן
(שנתיים וחצי) לא היה לי ממש חשק להיכנס לכל זה האמת שחשבתי על זה בגלל שרציתי ללמוד אחרי זה לתואר ראשון
במדעי המדינה וזה אחרי שעשיתי טעות מאוד גדולה סתם בחרתי
משהו כדי שאחרי זה אני אוכל להגיד הנה אני למדתי מיד אחרי צבא
שתהיה לי פרנסה יותר טובה שכר יותר טוב אבל מה זה שווה כל זה
עם אני בכלל לא אוהב את זה ? נכון אני חושב שזה מיותר וואלה אני
בחור מאוד מיוחד כל אחד אומר את זה עליי לכל מקום שאני פונה אליו אני לא מעשן בכלל לא שותה בכלל לא בעייתי בכלל אני אוהב
מאוד את החיים אף פעם לא היו לי ניסיונות או מחשבות של דברים
שבאים לרעתיי חסכתי עד כה 34 אלף עוד מעט כבר 35 אלף באמת שלא חסר לי כלום אני לא אוהב לדרוש או לבקש משהו ממישהו אחר רק עם אני באמת צריר ואין לי בעיה עם זה של לבקש משהו אני עובד כרגע במפעל בעיר שלי האמת שאני שם רק בגלל
התקופה המגעילה הזאת של (הקורונה) אני לא יודע עם אני באמת
נהנה להגיע לשם כי אני פשוט עושה את זה כי אני מרגיש שאני חייב
גם בשביל לסיים את המועדפת הזאת וגם כי פשוט שאני חייב לפרנס את עצמי כי אף אחד לא יעשה את זה בשבילי הנה קניתי לעצמי פלאפון חדש ב3100 וואלה אני הייתי מבסוט על עצמי ללא
בקיצור אני מתעורר כל יום ב6 בבוקר אחרי שאני שומע תפלאפון
שלי מצלצל אני מנתק אותו כדי להתארגן מתארבן לעבודה יוצא
ב7:12 ,מהבית עובד עד 16:00 אחר הצהריים ומיד אחרי זה מגיע לבית טיפה שבור ועייף נח קצת בבית לפעמים מתאמן לפעמים לא
וככה בכל יום אין לי כבר חשק להיות היכן שאני נמצא שזה העיר שלי מקום העבודה שלי נמאס לי כבר מהשגרה הזאת שאני נמצא בה עם אבא שלי אני כבר בקושי מדבר רק מה קורה פה ושם וזהו
וככה כל יום אני מרגיש שאני נמצא בתחושה של דיכאון אבל ממש אני בדיכאון חשבתי על ללכת לעשות קעקוע שזה הדבר שהכי משמח אותי בנתיים עד עכשיו ומחזיק אותי שפוי ונורמלי אני כבר מתחיל להשתגע כל הזמן בית עבודה בית עבודה בית עבודה בית עבודה זה מתחיל להמעס עליי כל הדבר הזה בא לי ואני מרגיש שאני חייב לשבור תשגרה הזאת אבל איפה?

אני מרגיש שאני חייב לבכות לפרוק איזה משהו שבאמת מפריע לי
אף פעם אבל אף פעם לא הרגשתי ככה בחיים שלי 22 שנה אני חיי
וזה לא קרה לי אני עכשיו מרוויח 5000 אלף זה באמת מספיק לי זה
אפילו יותר מדי בשבילי אני מצליח לחסוך כמו שצריך עוד מעט אני
כבר מגיע ל40 אלף בלי לחץ לא ממהר לשום מקום יש לי רישיון נהיגה אני מרגיש שזה באמת מיותר כבר כי אני אוהב לנסוע יותר באופניים חשמליות ופחות להתעסק בקטע הזה של הנהיגה בכביש
בגלל זה גם חשבתי להוציא רישיון נהיגה לאופנוע כי זה מבחינתי כמו אופניים חשמליות רק עם דלק במקום חשמל ככה שאני אוכל
באמת לקנות אופנוע משלי ולנסוע איתו רק בתוך העיר מה רע?
או שפשוט לקנות אופניים חשמליות חדשות יותר זולות במכה הראשונה שזה רק לקנות אותם חדשות ומפה כבר לא צריך כלום
רק לחבר אותם לחשמל והם נטענות (אין לי תעודת בגרות ) לכן
חשבתי ללכת כל אופציה של לעשות מכינה שמחליפה בגרות
אני פשוט אעשה את זה כי אני באמת מרגיש שאני רוצה לעשות את זה אולי יתן לי משהו אחרי זה זה רק שנה בלבד במקום ללכת ולהשלים הכול שזה המון כסף נע בין 25 אלף עד 30 אלף תלוי במוסד לימודים מכינה זה 14 אלף האמת


אשמח לעזרה תודה.