מרגיש פספוס, בזמן האחרון אני מרגיש נורא

לפני 3 חודשים חגגתי 29...
ועכשיו בזמן האחרון אני מרגיש נורא
בגיל הזה אין לי עדיין רשיון נהיגה אפילו
חוץ מקורס קצר במחשבים שאת חלקו ידעתי לפני אין לי אף תעודה ואף לא תעודת בגרות
עבודה יש ועבדתי בשנים האחרונות בהרבה עבודות מזדמנות אבל אין שום דבר עם קרירה ומשמעות יותר מזדמן כזה כמו סקרים ושמירה

באפליקציות היכרות אני מתבייש בגיל שלי ומשקר
אני מרגיש לא משהו
העובדת סוציאלית אמרה לי להיות בחמלה יותר כלפי עצמי כי תכלס עברתי חיים לא פשוטים
מגיל צעיר 12-13 הא מא אמרה לי שאהיה בחוץ בגיל 18 עברתי אלימות קשה יריקות שעונים ביד(מהשיניים..)וברחתי מהבית ואני מתארח אצל אנשים מגיל צעיר... והרגשתי שאין לי כלעוגן מגיל צעיר.. יש אנשים שבזכות המשפחה יש להם עבודה איתם יש להם עוגן ואני... בלי שום דבר ושורד
ושזה קרה האלימות וכו התפתח לי משהו שהיום אני יודע איך להילחם בו אבל הוא דפק ליהרבה בחייים
Ocd
היו שנים שזה ממש גרם לי לא לצאת מהבית כי הייתי משועבד לטקסים במאה אחוז.. ואני מרגיש מאוכזב מעצמי כי היום עברתי cbt אני יודע שאפשר להתגבר על זה ולהילחם ואני פשוט נכנעתי..
אבל בפן האישי בשנים האחרונות קרו הרבה דברים
תמיד האשמתי את אחד ההורים בocd
אבל כיום אני יודע שזה לא רק זה
וזה מסר שאני רוצה להעביר
הocdהתחיל אצלי יותר שהקופלניקט בין הדת לנטיה קרע אותי לגמרי ושנאתי את עצמי שהייתי בפנמייה..( הדחקתי את זה עד גיל 19)ובגלל הocdובגלל שאחרי שהתחיל הocd ...
והייתי בכל מיני מסגרותדתיות ובאחת מהם סיפרתי למישהו שהבטיח שלא יספרהוסיפר..ועברתי ניסיון.
האמת הרגשתי תמיד שגם ocd וגם נטי... ומה עוד נש אר
אבל מה שקרה שהעבירו אותי לסוג של קהילה שיקומית דתית וגם שם הרגשתי חנוק כל שבת הייתי נוסעהלישוב ליד למרות שלא תמיד מצאתי איפה לישון ולפעמים הייתי ער כל הלילה כי שם הרגשתי נורא כי המצב של האנשים שם היה קשה
והעיפו אותי משם אחרי שנה
כי חשדו שאני הו מ ו.
והמשפחה לא רצו והאופציה היחידה היתה לגור לבד במקום שלא הכרתי אף אחד כמעט והייתי רק עם חבר אחד מכל המסגרות שהייתי... וגם הוא בקושי דיבר איתי..
ומאז התחיל המסע
מסע קשה אבל שכישל אותי
שהתחלתי ליצור קשרים הוא היה בחור צעיר בגיל 18 ואהבתי אותו אבל כל דבר שהוא ביקש נתתי לו
הייתי קונה לו סיגריות והוא היה מעשן וזורק על הרצפה ולא היה לי את הביטחון אפילו להגיד לו להרים..
גם מחשש לריב ולאבד אותו ולאט לאט התחלתי להעיר לו ולהפסיק לשלם לו מוניות וכו אחרי שלהערכתי יצא עליו בשנה שנתים 2000+
ובפן הזה המצב יותר טוב.. היום אני יותר עומד על שלי
בעבר וגם היום ואני רגיל להתארח
מישהו היה מזמין אותי אליו שבת ולא היה לי נעים אצלו הייתי הולך למרות כי לא נעים לסרב..
הייתי בקהילה דתית שזקן זה חובה וגידלתי בעיקר מהפחד והרגשתי שזה מבגר אותי ומכע ר אותי אבל פחדתי מהתגובות..
וכיום אני מגולח מאז שאני גר לבד ירדתי מ99קילו ל75 גם כתוצאה מהמגורים לבד ולא בישלתי ולא אכלתי וגם כתוצאה ממאמן אישי וכו ובזה אני גאה בעצמי אבל
ניגשתי למישהו ושאלתי למה לא מדברים איתי ומדברים איתי פחות
והוא אמר לי 'אני משדר חוסר ביטחון נחבא אל הכלים ואנשים לא אוהבים את זה..
וגם היו ם אני הרבה מבקש סליחה מפחד שאולי הכבדתי על מישהו או למרות' ראיתי שהוא מחובר לווצטאפ ודיברנו בשעה מאוחרת אני אומר סליחה אם הפריע לך השעה ששלחתי הודעה והוא אומר תפסיק להתנצל.. ותכלס לבנתיים הוא מדבר איתי אבל אני פוחד שבגלל דפוסי המחשבה שלי אאבד אותו
הייתי בטיפול בשנים האחרונות והאמת הלכתי אליו רק בזכות זה שאני גר לבד כי מאז שאני גר לבד נעזרתי בהרבה אנשים בגלל הocd בתפקוד היום יומי. אבל הם גרמו לי להרגיש שאני חייב ללכת לטיפול ואחרי שהם עזרו לי הרגשתי שאני חייב בשבילם לעשות את זה אבל תכלס מי שגרם לי ללכת לטיפול זה אנשים שניצלו את המצב שלי( וגם בזכותם הביטחון העצמי עלה )(.לפעמים הרגשתי וזה עד היום קורה שאולי מתוך זה שאני עם ocd וצריך עזרה אמצא אנשים שיעזרו לי וגם חלקם חברים ומעבר ועם חלק זה הצליח לי אבל פיסכולג אמר לי שקשרים דרך עזרה ורחמים לאיצליחו) ותמורת העזרה שעזרו לי לחלקם לא היה טלפון חכם והם היו גולשים כל הלילה ואומרים לי לך לישון( וחלקם לא נתנו לי לישון) ובבוקר הייתי קם רואה מקרר הפוך ולא הייתי בטוח במה נגעו וכו
חלקם ראו אותי ברחוב במצוקה וילווי אותי ואז התחילו לגעת והם היו מבוגרים ממני בהרבה ואחד מהם אמר לי אני גם לבד תחבק אותי והצלחתי להבריח אותו איכשהו אבל אם חלקם זה נגמר קשה
חלקם גנבו כסף ודברים יותר גרועים
אבל תכלס, בזכותתם הרגשתי שאני חייב להיות עצמאי והלכתי לטיפול ושם חייבו אותי לצאת מהארון כחלק מהטיפול כי טענו שהקופלניקט בין הדת לנטיה קורע אותי לגמרי והם צדק ו
בתל אביב במקומות של הקהילה הocd היה יורד ב80% והחרדה לפעמים לא היתה קיימת..
הקופלניקט והדחקה יכולהה להוביל לחורבן..
אבל רציתי לשאול איך אשנה את מה שאני משדר החוצה..ואת דפוסי המחשבה ואת הערכה העצמית וכו
גם כיום מחמאות מאוד משפיעות עלי והפוך משפיע עלי קשה מאוד.. מישהו מכיר פיסכלוג דרך הקופה?
וגם אני מתלבט אם ללכת על עבודה יותר טוב ה או ללכת לכיוון של לימודים ואיפהנוכו
לגבי קשר וזוגיות שזה ממש חשוב לי ובשביל הפטרנר לפעמים הקרבתי את עצמי.. הבעיה שיש לך ocd אתה הרבה פוחד לאבד אותו ובגלל זה אתה מרצה הרבה וכל הזמן פוחד מחסימה.. ואני מתלבט אם מישהו יסכים להכיל את זה ואיך לספר.. גם אני עדיין מאוד רגיש ולא אסרטיבי ולא מדבר חופשי ואומרים לי שאיך שאניהולך בדרך שאני הולך והכל רואים חוסר ביטחון.. שאני נפגש עם אנשים אני בהיכון ומנסה להילחם בocd ומצליח לפעמים שלא ישימו לב לפעמים אני יותר מידי מחמיא ואני אחד שאחרי שאני מכיר מישהו ומדברים הרבה אני כבר עם רגש, לקרוא לו נסיך בטלפון.. ואני יכול להגיד למישהו שמכירים אני עובד, כדי לשיהיה לי כסף לקנות לך דברים( היום אני לא אומר את זה כי אני יודע שזה מוגזם אבל בתודעהזה קיים) מישהו מזדהה?