נפרדתי ממנה בלית ברירה, חושב שעשיתי טעות

אני וחברה שלי היינו כמה חודשים יחד.
היא התאהבה בי בלי שהייתי צריך לשחק דמות מסוימת ובלי פוזה מהצד שלי.
אני התאהבתי בה, בפשטות שלה , ביופי הטבעי שלה ,בלב הטהור שלה.
הרגשתי איתה הכי גברי בעולם והכי נאהב בעולם.
עשתה הכול למעני , אם זה לבשל או לקנות לי דברים באהבה.

היינו מתווכחים די הרבה, כי אני לא תמיד זמין בשבילה, לא מסוגל להכיל אותה לפעמים ולעיתים מוציא את התסכול שלי עליה .
אני אדם שעובד על עצמו והולך לטיפול רגשי.
אני סטודנט ויש עליי עומס לא נורמלי אבל זה לא תירוץ.

אני כזה באופי שלי, אני אוהב את הלבד . אוהב את השקט שלי לעיתים קרובות.

בינה ובין אמא שלי עבר חתול שחור . הן הסתדרו מצוין בהתחלה ועכשיו פשוט ההפך הגמור .
עכשיו אמא שלי לא מסוגלת לראות וקוראת לה בשמות. זה ממש צובט לי בלב.
גם היא זורקת לי לפעמים לאוויר : " תעיף את הדברים שלה מפה" .
ו" אני אגיד לך מתי להיפרד ממנה "

אני מרגיש שאני שובר לה את הלב כול פעם קצת בכול פעם שאנחנו רבים ,אני נוהג להטיח בה אמירות די קשות, ומאשים אותה בזה שאמא שלי והיא לא מדברות.

דמיינתי איתה חיים משותפים וגם היא.

אבל הרגשתי שקשה לי איתה ממש.
יכול להיות בגלל האופי שלי ויכול להיות שלא הבנתי סיטואציות כמו שצריך.
היא הייתה חסרת ביטחון לגבי הגוף שלה ,וניסיתי תמיד להעלות את הביטחון על ידי מחמאות, היא ראתה איך אני נמשך אליה ואל הגוף שלה , זה עשה לה את זה בטירוף.

יום אחד שדיברנו היא הציעה לעשות הפסקה כדי ששנינו נוכל לחשוב.
אחרי שידברנו פשוט לא יכולתי להוציא את זה מהראש שלי.
שלחתי לה הודעה שאני בא אליה ואנחנו נפרדים.
אני אדם אימפולסיבי ולעיתים פועל בפזיזות.
היה לי כול כך קשה לאסוף את החפצים שלה מהחדר שלי.


שהייתי אצלה ישבנו ודיברנו במשך שעות. נשארתי לישון איתה יחד. ששנינו ערומים ומחובקים.
אמרתי לה במשך כול הלילה שאני אוהב והיא השיבה שהיא אוהבת אותי.
אני לא מצליח להבין מה היה יוצא מהשבוע הפסקה הזה.
הרי אני לא אשתנה תוך שבוע. היא ואמא שלי עדיין לא ידברו.
היא תישאר עדיין חסרת ביטחון ואני אגואיסט שחושב רק על עצמו.

באיזה שהוא אופן אני מרגיש שמרוב שאני אוהב אותה קשה לי לראות אותה פגועה ממני אחרי הריבים שלנו , אנחנו משלימים תמיד ומדברים על הכול.
היא מראה לי איפה טעיתי ואני מתנצל ומנסה לתקן .

הראש לי מוצף במחשבות. היא איחלה לי בהצלחה בהכול. אמרה לי שבחיים לא אתפשר על אף אחת. מגיע לי הכי טוב שאפשר.

אני זוכר שהבטחנו אחת לשנייה לא לוותר אחד על השני ותמיד לנסות לתקן.
אני מרגיש שהיא התאכזבה ממני שהגבתי בפזיזות כזאת.

אני מצטער על החפירה ,אבל אני פשוט לא יודע מה לעשות.
נפרדנו לפני יום , והיינו יחד כמעט חצי שנה ועדיין זה מרגיש שעברנו כול הרבה יחד.