לא מרוצה מהתפקיד שלי בצבא, הוא טוב אבל רציתי יותר טוב.
אנשים חולמים על תפקיד כזה, אבל יש יותר, ואני חייבת יותר.
כדי להוכיח לכולם, כדי להיות גאה במי שאני.
אני מתעייפת מאנשים, זה דורש כל כך הרבה מאמץ.
מצד אחד אני רוצה להיות נחמדה ואוהבת לכולם ומצד שני זה יגרום לאנשים לקחת אותי כמובן מאליו.
מצד אחד אנשים רוצים שתהיה נחמד אליהם.
מצד שני מתאמץ מידי לרצות זה עלוב.
אני שונאת את הפוזות של אנשים, לא מסתכלים עליי בגובה העיניים, רק מודדים כמה אני שווה, ואולי זה רק בראש שלי.
לא רוצה להתבכיין, אבל מתבכיינת שוב ושוב.
ולא רוצה לחיות את החיים האלו יש כל כך הרבה דרכים אחרות לחיות בעולם. חשבתי שאני נכנסת למקום שיעריכו אותי בו, שאתפתח בו ושאמצא בו חברים טובים.
קיבלתי סביבה שונה ממני כל כך חברתית, ומקום מקצועי שתמיד יתן לי את התחושה שאני לא מספיק.
לא יודעת אף פעם אם זו אני או הסביבה שלי.
אם נולדתי אשכנזיה ממורמרת, אם זה הורמונים של גיל ההתבגרות. או שזו הסביבה שקשה לי בא.
כל כך רוצה להיות עם בטחון עצמי, הלכתי לפסיכולוג.
אבל אין לי כוח לזוז ולהגשים את המטרות.
רוצה לנוח והצבא מאלץ אותי להלחם כל הזמן.
לעבוד קשה זו הדרך היחידה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025