איבדתי את עצמי בסמסטר הזה, לא נשאר לי כלום

אהלן, אז ככה השנה התחלתי לימודי הנדסת חשמל לאחר שעשיתי מכינה אינטנסיבית במכללת רופין של 3 חודשים בהם למדתי פיזיקה ומתמטיקה של תיכון בזום,חשוב לציין שאת כל זה עברתי עם 3 יח מתמטיקה בלי פיזיקה ואחרי 8 שנים בהם לא למדתי(צבא,טיול,עבודה).

השנה התחילה, כמובן שאת הסמסטר כולם לומדים בזום,בהתחלה היה סביר גם הייתה שביתה של המתרגלים שהשפיעה על הכל, היה שוק והכל והתמודדתי בסדר עם זה בהתחלה ואז באמצע הסמסטר פשוט איבדתי את זה,שקעתי בדיכאונות ועצבות ועם חוסר חשק ללמוד והרגשתי שפשוט הכל סוגר עליי הקורסים סופר אינטנסביים וכבדים (פיזיקה 1,חדוא 1,אלגברה לינארית,שפת C ופיזיקה 2 תיכון) לא ידעתי איך לנהל את הזמן שלי איך להתגבר על פערים ואיך להתמודד עם כל הטירוף הזה ועוד בזום הזה שפשוט גמר עליי.

בנוסף להכל חברים לא נוצרו למרות שיזמתי ורציתי רוב החברה בתואר לא היו בגישה של להפגש לשבת ללמוד או בזום וזה פשוט העיק עליי,למרות שאני טיפוס שיכול להתמודד לבד הסמסטר הזה פשוט היה גדול עליי (הוא יסתיים עוד שבוע),רוב החברים שיצרתי מהמכינה הלכו ללמוד הנדסה תעשייה וניהול ולמרות שזה שנה א ועושים בערך את אותם קורסים הרמה היא לא אותה רמה (מבחינת בחנים,מטלות,חומר)

פחדתי לבקש עזרה,אני מרגיש מהיום הראשון פשוט לבד במערכה,ההורים שלי לא אנשים שאפשר לדבר איתם על נושאים כאלה(מאוד שיפוטיים).

זה גרם וגורם לי לכל כך הרבה טלטות וירידות ולחץ הסמסטר הזה שפשוט הרגשתי שאני סוחב תיק ענק עליי וכשעכשיו עוד שבועיים תקופת מבחנים,אני לא רואה את עצמי עובר קורס אחד (וכל הקורסים הם קורסים בונים לסמסטר ב').

אני לגמרי לבד ופשוט ויתרתי,ויתרתי על הלימודים על הסמסטר ויתרתי לעצמי ויתרתי על האמונה שכן אפשר לעשות משהו,אני פוחד לדבר על זה כי התדמית שלי אחרת לגמרי (בחור חזק,ראש על הכתפיים,תקשורתי) ממה שאני מציג בשאלה,ואז עולים החרטות של מה אם הלימודים היו בקמפוס ובכיתה ועם אנשים,ולומד בספריה בשקט בלי כל הבלאגנים בבית והמעורבות הריגשית ולהיות ALL IN על הלימודים,יוצר חברים ולומד איתם ומחזיק את עצמי ולא גורם לעצמי ליפול.

איבדתי את האמון בעצמי,ביכולות שלי במה שאני מסוגל להביא בכל מי שאני,אני יודע שזה נשמע יותר מדי וכולה לימודים והכל אבל זה הרבה מעבר ללימודים מה שקורה איתי כרגע.

אשמח לעצות מה שאפשר לעשות במצב הזה שקלעתי את עצמי אליו מה עוד אוכל להציל.

תודה רבה.