אבודה בכל עניין מרחק המגע בקורנה בשירות עם ילדים בסיכון

היי אני משרתת שנה ראשונה שירות לאומי בבית ספר עם ילדים בסיכון במהלך השהות שם לא הצלחתי כל כך להיפתח בשיחות אישיות עם הילדים שמתי לב שהם דורשים הרבה מגע ואני אסביר את עצמי שאני מסיימת בבית ספר ששם עוד מקפידים על חוקים להיות עם מסכות ולשמור על מרחק אבל בפנימיה הם לא שומרים המדרכים והשינשינית ( מי שלא יודע זה נער/ה שעושים שנת שירות לפני צבא) והם אוכלים איתם ולאחר מכן נשארים ללא מסכה ואני תמיד אם מסכה מחשש להידבק ולסכן את המשפחה שלי ולכן הילדים תמיד באים ומתחבקים ומשחקים לשינשינית בשיער והיא מחלקת נשיקות או היום שהיה שירים והם רקדו וכל הסמן המדריכים מרימים ילדים ומחבקים או רוקדים יד ביד ואני מרגישה בודדה נגיד היום קרא מקרה שילד אמר לי את מכוערת את מכוערת ואז שאלתי אותו למה הוא אמר בגלל שאני לא נותנת לו חיבוקים וזה כל כך קשה לי אני באמת לא יודעת איך להתקרב אליהם בדרך שהיא לא דרך מגע הילדים הם מגיל 7-12 בנים ובנות אשמח לעצות מי שעבד בעבר עם ילדים בסיכון או עם ילדים
אני בחרתי בשירות הזה כי ידעתי שאני טובה עם ילדים כל מי שמסביבי יודע וידעתי שזה יהיה יותר מאתגר אבל לא לקחתי את הקורנה בחשבון שמוסיפה לי אתגר ענקי