מושבניקית, ומפחדת מהמעבר לחיים חדשים בעיר

אז ככה .. כל החיים שלי אני גרה במושב ליד ירושלים ואני לומדת בבית ספר שבתאכלס מי שלומד בו זה רוב של מושבניקים שגרים באותו איזור .
עוד חודש (ויום אם ממש בקטע של לדייק) אני עוברת לדירה בעיר וגם לבית ספר חדש בעיר .
בדרך כלל אני ילדה מאוד רגועה , אמנם מתעצבנת מהר אבל רק על דברים חשובים ונרגעת גם מאוד מהר ..
שאמרו לי שאני עוברת לבית ספר חדש פתאום נתקפתי לחץ לא מוסבר , משו שלא קרה לי הרבה זמן , גם על דברים הרבה יותר מלחיצים שקרו לי ..
פתאום חשבתי על השנה הבאה , מה אם לא יהיו לי חברים , מה עם כל הילדים שם הם ערסים פרחות וילדים הזויים שאני פשוט לא מתקרבת אליהם יותר מדי בדרכלל ..
ובכלל נלחצתי שאמרו לי שיש שם ילדה שהייתה איתי ביסודי באותה כיתה 3 שנים והיא הייתה הילדה הכי חמודה שהכרתי , שקטה כזאת ועכשיו אני רואה אותה ואני קולטת שהבית ספר הזה שינה אותה מקצה לקצה .
עוד מקרה שקרה עם בית הספר הזה הוא שהקבוצה של הכדורגל בנות אצלנו מבית הספר שיחקה נגדם ( ואני אחת מהבנות ששיחקו ) , וכל המשחק הבנות שם היו אלימות , בעטו בנו , קיללו המון , צעקו .. הכי בהמות שיצא לי לראות כבר המון המון זמן .
סה"כ אני ילדה מאוד חברותית אבל יש לי בעיה עקרונית להיות חברה של ילדים שאני חושבת שהם פשוט לא טובים .
חוצמזה גם המעבר מהמושב לעיר זה משהו מטורף בשבילי , פתאום רכבים , אין יער לטייל בו בשבתות , כל מקום שאת זזה מלא אנשים , חוסר פרטיות בקטע אחר , לא מבינה איך אנשים חיים ככה בכלל .
דיברתי עם אמא שלי והיא אמרה לי שאם לא יהיה לי טוב אני יחזור לבית הספר שאני בו עכשיו אבל זה יהיה קצת דבילי כי זה מלא נסיעות , כל יום 2 אוטובוסים בערך סה"כ שעה נסיעה ...
יש אפשרות גם להשאר בפנימייה של בית הספר אבל יש שם המון ילדים שאני פשוט לא מאוד מתחברת אליהם ... חצי פנימייה כן חצי לא ... אבל גם כל הקונספט של פנימייה פשוט לא מתאים לי אני ילדה של בית ..
אז ככה אחרי כל החפירה הזאת - איך אני יכולה להרגיע את עצמי ?
מה אני יכולה לעשות כדי להתרגל לעובדה שאני פשוט עוברת למקום אחר ( דירה בית ספר וכל זה ) ?
ואם ויקרה שאני יעבור חזרה לבית הספר לי מה כדאי לי - פנימיה או אוטובוסים ?