גיליתי שבן זוגי תקף מינית את אחותו כשהיה צעיר, מציאות שהתפוצצה

אני ובן הזוג שלי ביחד כבר שנה וחצי וגרים ביחד כמעט שנה, הוא החבר הראשון שלי ואפילו הנשיקה הראשונה שלי, הוא האדם הראשון שהחיבור שלו לנפש שלי היה כל כך אמיתי
לפני שנכנסנו לקשר הוא סיפר לי שלאבא שלו התפרצה מחלת נפש לפני שש שנים והוא רצח את גיסתו וניסה גם לרצוח את האמא ( היה לו צו הרחקה מהבית אבל זה לא עזר)
לבן הזוג שלי קשה מאוד לקבל את זה אבל קיבלתי אותו כי הוא זה מה שהוא והוא לא אשם במה שאבא שלו עשה.
הזוגיות שלנו מאוד טובה, הוא בן זוג מאןד מכיל נעים אוהב דואג ושלו, אני יכולה להגיד שבגלל שאני יודעת שמחלת נפש זה גם גנטי היו לי פחדים בראש אבל הרגעתי את עצמי כי אני רואה מולי בן אדם ולא סטטיסטיקה.
בשבוע האחרון נודע לי במקריות דרך אבא שלי שעובד כשוטר שבן זוגי היה עצור בצעירותו וכששאל אם ידעתי על כך עניתי לו שלא, בשיחה שהיתה לי עם בן הזוג כעסתי מאוד והוא נכנס למצב של עצב מאוד גדול וסיפר לי שכשהיה קטן פגע מינית באחותו, באותו רגע בכינו שנינו והבנתי שזה הסוף שלנו וכעסתי מאוד אבל הבנתי שמשהו לא בסדר שהוא לא מסוגל לעשות דבר כזה, לפני שיצאתי מהרכב שאלתי אותו אם הוא נפגע בעבר?
הוא התפרץ בבכי והתקשה לשלוט בעצמו וסיפר לאט ובזהירות שבגיל עשר אדם חרדי שחיכה בכניסה לבית הספר פגע בו מינית שלוש פעמים, הוא התקשה מאוד לדבר וסיפר לי מה קרה וסיפר שבגיל שלוש עשרה פגע באחותו, אביו גילה את זה, הכה אותו ושמר את בסוד שנה ואז התפרצה לו המחלה ואירע הרצח. בחקירה סיפר לשוטרים על הפגיעה, כשחקרו את האחות היא סיפרה שאח צעיר יותר פגע בה גם כן וזה פשוט לא מובן לי. איך יכול להיות שעוד אח במשפחה תקף? ובםזוגי אומר לי שהוא לא ידע את זה עד אחרי החקירה.
אמא שלח היא עובדת סוציאלית ואבא שלי שוטר, ולכן הקיצוניות בין המשפחה שלו למשפחה שלי מעלה קשיים ושאלות לעתיד.
אני הגבתי קשה לסיפור הזה, היה לי קשה מאוד להבין מה היה המניע לפגיעה באחות למרות שהמציאות מוכיחה שנפגע שפגע אחר כך זה דבר שקורה משום שכשלילד אין יציבות בבית ודמות בטוחה לספר לה מה קרה הוא סוחב את הטראומה וזה קורה שנפגעים פוגעים אבל עדיין חשוב לי להבין מה היה מניע הפגיעה. דיברתי עם עמותת ענבל והם יסייעו לנו.
בצורה הכי מופשטת אני יגיד שאנן מפחדת ממחלה נפשית משום שהיא עוברת בתורשה ומהמניע של התקיפה.
גם המציאות וגם הלב מראים לי שבן זוגי הוא אדח מדהים שעבר ילדות קשה, שיתפתי אותו בכל פחדי, במחלה הנפשית, במניע של התקיפה, הפחד שאפשר לתקוף שוב(הפחד הזה נכנס לי מאמא שלי אני עצמי לא מאמינה שזה יכול לקרות) וגם על הספק של הקשר שלנו, הוא הביא אותי אבל גם פחד וכעס משום שהוא יודע שהוא לא יהיה כמותו ושכשעשה זאת לאחותו ידע שבגיל שלוש עשרה יש יצר מיני אבל הוא רצה לדעת למה הגבר הזה כל כך נהנה לגעת בו במקומות מסויימים ומה זה גרם לו להרגיש, כל השיחה התנהלה בבכי וכאב והוא אומר לי שהוא פוחד להשאר לבד ולהכנס לדיכאון שהוא לא רוצה יותר את החיים האלה, שהוא רוצה לטפל בעצמו למרות שזה מאוד קשה לו אבל הוא יודע שהוא צריך ושהוא רוצה לשנות את העתיד שלו!!
אני מתייעצת גם עם רב
ההחלטה שלי היא שנשאר ביחד ושאני אהיה איתו כשהוא יעבור את הטיפול
לא יודעת למה כתבתי את זה פה ולמה אני מצפה אני רק יודעת שלכתוב את זה שוב עשה לי טוב