חבר לי מעשן ירוק ואני מרגישה שזה קצת גדול עליי

היי
אני וחבר שלי 4 שנים ביחד , זוגיות טובה מלאה בכימיה ואהבה. הבעיה התחילה לפניי שנה וחצי , חבר שלי התחיל לעשן ירוק ואני מההתחלה מאוד לא התחברתי. מאז היו תקופות שזה לא היה בכלל והיו תקופות שזה היה כל הזמן במיוחד במלשביות.
אני מאוד נגד העניין ותגובות כמו ירוק לא עושה כלום ותיכף תהיה לגליזציה לא יעזרו כי זאת ההשקפת עולם שלי.
מאז שזה התחיל אני עושה עבודה מאוד קשה עם עצמי על מנת לקבל את זה שהוא מעשן, כי זה לא נראה לי כמו סיבה לפרק זוגיות טובה וארוכה.
בנוסף אני בתקופה לא טובה כל-כך , התגייסתי והגעתי למקום חדש שאני מאוד אוהבת אבל עם זאת יש עלי לחץ ועומס מטורף. וגם המצב עם החברות מהבית לא כל-כך טוב.
התקופה האחרונה גורמת לי לחשוב עם עצמי אם הוא הבן אדם שאני רוצה להמשך החיים שלי, לא החלטתי עדיין אבל התשובה היא לא "כן ברור", מה שהעלה לי כמה נקודות אדומות.
אמרתי לעצמי שכרגע אם טוב אז אין מה לחשוב על זה, אני רחוקה מחתונה, דברים משתנים כל הזמן ויהיה בסדר.
העניין הוא שלאחרונה נושא הירוק יושב עליי יותר מבדרך כלל. בגלל התקופה הרעה הזאת אני יותר רגישה מבדרך כלל ולא מפסיקה לחשוב על הירוק ואם זה מתאים לי.
אם להיות הכי כנה , אני לא מצליחה לעצור את הדמעות כל פעם שהוא כותב לי שהוא עישן לבד/ עם חברים.
מרגיש לי שהוא מגזים עם זה , הוא חוזר כל סופש הביתה ואין סופש שזה לא קורה לפחות פעמיים.
אני מבינה שיש אנשים שזה מתאים להם וזה בסדר אבל מרגיש לי שאני לבד בסיטואציה.
אתמול פתחתי איתו שיחה על זה שאני מרגישה שאני היחידה שעושה פה התפשרות כלשהי, שלפי דעתי אם אני עושה מאמצים לקבל את זה ולהכיל אותו ככה גם הוא יכול לעשות מאמצים להפחית קצת כמויות (מעולם לא הצבתי לו אולטימטום ואני גם לא אעשה את זה). אחרי השיחה הוא יצא עם חברים וכמובן עישן.
התאכזבתי מאוד , ציפיתי ממנו אחרי שיחה כזאת לעשות לי תחושה טובה ולהראות לי שאכפת לו ממה שדיברנו ומאיך שאני מרגישה.
הוא עישן ערב לפניי ככה שזה לא היה בוער והוא לא היה צריך שום התפרקות מהשבוע... זה נטו ההחלטה שלו למרות השיחה שלנו.
סורי שזה ארוך ברמות אבל אני באמת לא רוצה לעשות החלטות פזיזות במיוחד לא בתקופה הרגישה הזאת אני ממש אשמח לעצות מועילות , אני מאוד מבולבלת וכבר מרגישה שאני מאבדת את עצמי בתוך כל הבאלגן שקורה לי בחיים עכשיו.