היי, מה שאכתוב כאן , זה בעיקר פריקה כי אף פעם לא סיפרתי לאף אחד אבל כן אשמח לעצות פרקטיות איך להתמודד. מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד היה לי פחד להישאר עם גבר לבד, אם זה מפקד בצבא או מרצה באוניברסיטה, אני מרגישה מעין מבוכה ומתיחות, אני בטוחה שזה רק מהצד שלי אבל זה עדיין מפריע לי מאוד. זה מגיע למצב שאני אפילו מפחדת ליצור קשר עין, זה קרה לי כמה פעמים בעיקר בראיונות עבודה שהיו לי עם גברים. זה אולי ישמע מוזר, אבל מרגיש לי שכל גבר שאני נמצאת איתו לבד רוצה ממני משהו מיני. אני מבינה שזה אבסורדי לחשוב ככה , וזה לא נכון לגבי כולם אבל יש בי את הפחד העמוק הזה, בא לי לברוח מהמבוכה הזאת, מהחשש הזה שכל אחד רוצה לפגוע בי כי אני יודעת שזה בראש שלי, אבל שום דבר לא לוקחלי את ההרגשה המעיקה הזאת. בילדותי חויתי פגיעה מינית , את רוב הפרטים אני בקושי זוכרת , בתקופה האחרונה זה מציף אותי המון יותר מאי פעם למרות שעברו שנים מאז. אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים מוצפת רגשית ובוכה בלי סיבה, בעיקר בשנה האחרונה ואני לא יודעת למה דווקא עכשיו. הייתי בטיפול פסיכולוגי בזמן הצבא , לא הרגשתי שזה עזר לי במיוחד, היה לי מאוד קשה להתפתח ולדבר בייחוד על דברים שאני בקושי זוכרת. זה משגע אותי! קשה לי לפתח מערכות יחסים, בייחוד עם גברים, גם אם זאת סתם שיחה ידידותית. אני פשוט מרגישה את הלחץ הזה בחזה ופחד שאני חייבת לברוח לפני שמשהו אחר יקרה. אני יודעת שלא על הגברים רוצים ממני משהו מיני אבל זאת תמיד התחושה כשאני לבד עם מישהו!:(
אשמח לעצות יעילות, ביחוד מבנות שחוו משהו דומה, איך אפשר לנתק את המחשבות הטורדניות האלה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025