היי, אני בן 20, משרת כבר שנה וחצי בצבא, עברתי מקום בצבא לא מזמן, הייתי בבסיס סגור וציפיתי להכיר חברים לחיים כמו שכולם אומרים אבל זה לא ממש קרה, היו כמה אנשים שהעברתי איתם את הזמן אבל לא הרגשתי שיש מישהו שאשכרה אצא איתו לאנשהו מחוץ לצבא. מאז ומתמיד היו לי כמה חברים קרובים (בעיקר ידידות) מסוגים שונים אבל רוב האנשים שהייתי איתם התרחקו כי אנחנו כבר לא בבית ספר ולכל אחד יש את החיים שלו.
הייתי ביישן בעבר אבל למדתי לצאת מאזור הנוחות ופשוט לפתח שיחה, גם בטירונות הכרתי מישהו שהתחברתי אליו אבל לא כל כך יצא לנו להיפגש או לשמור על קשר מאז חוץ מפעם אחת. אם אני מתחיל שיחה עם בן אדם ולרוב אני אראה שהוא לא כל כך מעוניין אני ארגיש שאני מתאמץ מדי ופשוט אפסיק, אבל ככה אני נתקע במעגל של 'חברים לעבודה' ובגדול מדבר על הצבא / קצת תחביבים אבל לא מעבר.
מרגיש לי קצת עצוב שזה ככה, הפכתי להיות נורא מודע לזה וזה רק מקשה עליי יותר כשאני צריך להכיר אנשים חדשים. לרוב הידידות שלי יש חבר (מעולם לא הייתה לי חברה) וגם הן די התרחקו בגלל זה. אין לי יותר מדי אנשים לצאת איתם בסופ"ש (פעם המצב היה הפוך - הרבה אנשים היו קוראים לי לצאת ואני העדפתי להישאר בבית) ועכשיו חוץ מידידה אחת שנפרדה מחבר שלה אין לי יותר מדי אנשים להיות איתם.
חשבתי לפנות לפסיכולוג בקטע הזה, או אולי פשוט להשלים עם המצב ולנסות להתמקד בעצמי (להתאמן, ללמוד משהו) וזה כבר יבוא מעצמו...
אשמח לשמוע עצות מאנשים שהיו במצב שלי, בכנות אני פשוט רוצה קשר עמוק עם מישהו, נמאס לי להכיר אנשים 'סתם'.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025