קשרים עם אנשים, שמים פס עלי? סתם לא אכפת להם? אני הפרנואידית? ועוד

היי!
אני כרגע בצבע, הגעתי לבסיס חדש לשירות סדיר לפני 4 חודשים. במחלקה יש ידיד קרוב אלי יחסית שאני מכירה מבית ספר.
אני מחשיבה את עצמי בתור ביישנית שמנסה להחביא את זה, מנסה להיות חברותית עם כולם, וקשה לי להתעצבן על אנשים.

מההתחלה יותר התחברתי לבנים יותר, בגלל ידיד שלי ובגלל שהמחלקה שלי מורכבת דיי רק מבנים.
בהתחלה הכל היה סבבה ובגלל שהייתי חדשה כנראה קיבלתי הרבה תצומת לב.
לבנות בגף לא התחברתי, בקושי דיברתי איתן, וגם אלו שכן דיברתי איתן לא אוהבות אותי. בקושי דיברתי איתן כי אני בקושי רואה אותם, אני בקושי במגורים בגלל התפקיד, וגם אלו שכן יצא לי קצת לדבר פה ושם לא אוהבות לשחק משחקי קופסא וכאלה (והבנים ואני כן אוהבים), וגם אני לא ממש טובה בשיחות עם קבוצה.... ואצל בנות יש המון דיבורים בקבוצה ואני פשוט הופכת לשקופה, מנסה להדחף והתעלמות.

אז יותר נשארתי קרובה למחלקה (שמורכבת מבנים).
אחרי כמה זמן עוד משהיא הצתרפה וניסיתי להתחבר אליה, ויש לי קצת תסביך, היא סבבה איתי לפעמים, אבל לפעמים היא יוצאת עלי, מתחילה לריב איתי ממש על שטויות שלא קשורות אליה.... שזה דיי מציק, ואני לא מצליחה להיות עצבנית אבל מנסה להגן על עצמי כי זאת הדעה שלי וכו ושיתנו לי לעשות מה שאני רוצה בלי להתווכח ולצעוק עלי. אבל זה קשה... בדרך כלל הכי קל לי להתעלם כי אני לא טובה בלריב, וגם זה לא נעים לי ולפעמים נכנעת.

אותו ידיד שלי שאמרתי שהוא קרוב אלי, כמה שהוא קרוב אלי ככה הוא גם מסריח אלי הרבה פעמים, וקשה לי להבין את זה. הוא אומר לי שהוא דואג לי ואכפת לו וכו וכו, ואז הוא הולך לשחק משחקי קוספא בלעדי, מסנן אותי, יורד עלי מול אנשים, משתף פעולה עם הריבים נגדי וכל מני כאלה.... למה?

וגם עם הבנים האחרים... לא מציעים לי לשחק איתם ומשחקים בלעדיי, כשאני מציעה שיבואו לארח לי חברה כשאני מאיישת אף אחד לא רוצה לבוא (אני תמיד באה לארח חברה סתם ככה בלי שיבקשו).

אז חשבתי לעצמי... אולי אני נחמדה מדיי? אז ניסיתי לעמוד יותר על שלי בריבים וכאלה, וזה רק גרם לאותה משהו ולידיד הזה שלי לרדת עלי יותר שאני עקשנית ובכיינית וכו וכו.

ויכול להיות שאני סתם פרנואידית? כי אני מודעת לזה שאני אוהבת תצומת לב חיובית, אני אוהבת להרגיש רצויה (כמו כולם אני מניחה?).
או שזה בעיה שאני עושה משהו לא טוב? כי גם זה הגיוני..
או שאולי זה סגנון של אנשים? ואז מה אני עושה עם זה?
איך הכי נכון להתנהג עם אנשים? ואיך להתנהג בקבוצה של אנשים בלי להפוך ךשקוף או בלי שיתעלמו?

זה אחד הסיבות למה אני מבואסת כל כך שאני לא בן, שאני אהיה גם כן איתם במגורי, ואעשה איתם חיים משוגעים, אשתגע איתם כמו שבנים משתגעים ועושים קולות של חיות ולשחק משחקי קוספא, לראות סרטים ולהיות ערים עד 1 בלילה, במקום שישכחו אותי מאחור לבד עם הבנות שהולכות לישון ב20:00...