סיפרתי להורים שלי שאני הומו ואבא שלי לא מוכן לדבר איתי

מאז שהייתי קטן הייתי נמשך לבנים נכון בגן תמיד יש את הילד וילדה שמוגדרים כחברים לא יודע למה כי בגיל הזה זה לא רציני אבל זה מין רצון כזה להתבגר קיצור הייתי נמשך לבנים תמיד הייתי משחק עם הבנות אני די נשי אבל אני לא מראה את זה אני מתלבש כמו בן אבל אני די נשי יש לי קול של הומו ככה נולדתי ותמיד היו מעירים לי על זה וחוץ מזה תמיד הייתי מסתובב עם בנות בסביבות גיל 9 הבנתי שאני הומו אבל אני כל הזמן ניסיתי להדחיק ולהיות ״גבר״ (לשחק כדורגל שאגב מעולם לא עניין אותי ולהסתובב עם בנים אבל בפנים הרגשתי כמו רמאי שאני פשוט משקר לעצמי והפסקתי וחזרתי להיות מי שאני.בגיל 13 הפכתי להיות הומו גאה סיפרתי לילדים בשכבה שלי וחברות שלי כולם ידעו חוץ מההורים שלי שחשבו שאני בן לכל דבר.בתחילת גיל ההתבגרות אבא שלי היה זורק לי הערות על זה שאין לי חברים כי אני לא מביא אותם הביתה או ״איפה כל הבחורות שאני רואה אותן איתך למה אתה לא מביא אותן הביתה שהכיר אותן״ אמרתי לו שהן רק ידידות ולא מתפתח כלום כי הייתי פשוט שפן.לפני כמה שבועות החלטתי לספר להם כי בכל זאת הם ההורים שלי הם לא יכולים לחיות בשקר לקחתי אותם לשיחה ואמרתי להם את כל מה שכתבתי פה ממש מהילדות בגן עד עכשיו הם היו די בשוק כי הם חשבו שאני ״גבר״ ואבא שלי די ניסה להדחיק אבל אמא שלי היא תמיד הייתה מבינה אותי והיא די קיבלה את זה וניסתה לנחם אותי לגבי אבא שלי שלקח את זה מאוד קשה (הומופוב) יום למחרת אבא שלי ממש התעלם ממני לא רצה איתי קשר אמא שלי ניסתה לדבר איתו אבל הוא ממש לא רצה לדבר עליי או איתי וממש כאילו אין לו בן עד עכשיו הוא מתעלם ממני ולא רוצה לדבר איתי על זה אפילו שלשום באתי אליו ושאלתי אותו מה יש לו והוא בא לי ביציאה״יש לך חבר?״ ועניתי לו שאין לי ואז הוא אמר שהוא לא מתכוון לדבר איתי עד שאני אצא ״מזה״ הבן אדם שאגרה חושב שזאת מחלה והסברתי לו שליהיות הומו זה לא מחלה נולדים ככה והוא ממשיך להתעלם כאילו אני לא קיים


אני לא יודע מה לעשות אני ממש לא רומה לנתק קשר עם אבא שלי ואני דווקא ציפיתי שהוא יעריך את זה שאמרתי להם את שעל ליבי והוא פשוט לא מוכן לקבל אותי אפילו לא רצת וזה ירד לרמה קיצונית שהוא פשוט מתעלם אני לא חושב שאני אפסיק להיות הומו ואני לא מתבייש מהיותי הומו פשוט הלוואי שהוא היה יודע לקבל אותי

תסב קשה תעזרו לי איך אני גורם לו לקבל אותי זה ממש קשה לי הניתוק הזה...