שלום, עובר עלי משהו כבר מספר שנים ועד היום אני תוהה אם אני עוברת משהו שחייב טיפול בשבילו.
זה התחיל בערך מגיל 8 בפעמים הראשונות שנחשפתי לטלוויזיה.
כל מה שראיתי בטלוויזיה בגיל הזה חשבתי שהוא אמיתי ולא הצגה וכתוצאה מזה לקחתי קשה דבר אחד שצפיתי בו.
אני בטוחה שזאת הייתה פרסומת על נערים מחוסרי בית.
אני זוכרת שהפרסומת התחילה עם קריין או כתוביות על המסך וצילמו פארק בשעות הלילה.
המצלמה הייתה בפוקוס על ספסל בפארק ועל הספסל היה נעל ספורט אבודה של ילד.
אחרי שצפיתי בזה הרגשתי לא טוב, זה השפיע עליי ומאז התחלתי להרגיש מוזר בכל פעם שראיתי ילדים ובני נוער ברחוב.
כשהייתי נמצאת בחוץ בשעות אחר הצהריים והייתי רואה בני נוער משחקים בחוץ או יושבים עם חברים, הייתי חושבת ואומרת בראש "למה אתם בחוץ כשמתחיל להחשיך, זה יכול להיות מסוכן. איפה אמא ואבא?"
כל יום וכל שנה שגדלתי ההרגשה הזאת עדיין נשארה בי, הרגשה שבנים ילדים ונערים הם זקוקים לביטחון ושצריך לשמור עליהם. תמיד אני מרגישה הרגשת דאגה כלפיהם.
גם היום כשאני רואה נער הולך לבד או יושב עם חברים, אני דואגת לביטחון שלו.
אני מפחדת שהוא היקלע שמרביצים לו או פוגעים בו או מקרה רע אחר.
הם יכולים להיות בני 10 עד 26, אני אסתכל על בנים האלה ואני ארגיש דאגה אפילו שהכל בסדר איתם.
אם אני רואה אותם עם משפחה אני מרגישה רגועה.
הרגשות האלה והדאגה הזאת הן לא היסטריות ולא פוגעות באיכות החיים שלי, רק לפעמים מוריד לי את מצב הרוח.
אם אני מצאת בסיטוציה שאני רואה מישהו צעיר לבד, אני אהיה עסוקה במחשבות עליו עד שאגיד לעצמי לעצור ולהמשיך האלה.
אין לי מושג מה אני עוברת כל השנים ואם אני צריכה טיפול פסיכולוגי.
אני לא יודעת מה לציין עוד.. יש לי בן זוג אם יהיו אנשים שיחשבו שאני צריכה גבר לטפל ולדאוג לו.
אבל גם כשאני נמצאת בזוגיות הרגשת הדאגה לגברים צעירים עדיין לא עוברת לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025