למה אני לוקחת את הפרידה בצורה ככ קשה?

היינו ביחד שנה וחצי , התחלנו את הקשר שאני הייתי בת 17 וחצי והוא 17( הוא קטן ממני בכמה חודשים ) אולי זה ישמע מוזר אבל הוא היה נראה לי בוגר מאוד והתאהבנו אחד בשנייה ישר… הוא היה החבר הראשון שלי אז ככה שלא ידעתי ככ איך מתנהלים בזוגיות אבל הרגשתי מספיק בוגרת כדי להיכנס לקשר הזה … ולפניי הוא שכב עם מישהי (מה שהוריד לי בהתחלה מאוד כי שכב איתה בגיל 16!!) שנינו דתיים והוא התחזק יותר ככה שכל פעם שדיברנו על זה הוא ממש התחרט… כשהתחלנו את הקשר היה ממש טוב מלא אהבה והבנה ולאט לאט היינו רבים המון ויצא הרבה פעמים שהיה צועק ותוקף ולא הייתי מספיק חכמה כדי להבין שזה לא בסדר , היינו מדברים על זה והייתי מסבירה לו וכל פעם היה אומר שהוא יעבוד על זה…מאז שאני זוכרת את הקשר שלנו זה רק ריבים!! אבל תמיד התגברנו והיינו בטוחים שזה יעבור . חשוב לי לציין כי לא היה לי את השכל שיש לי היום ופחות ידעתי להביע חום ואהבה ( אהבתי אותו מאוד אבל לא ידעתי להפגין את זה ) והוא טיפוס שזקוק להמון יחס ולא הצלחתי לראות את זה . אני כן כועסת על עצמי שלפעמים במשך הקשר לא חשבתי ורק פעלתי מרגש . הוא נורא הרגיל אותי לזה שהיה מתקשר המון ושולח הודעות כל רגע והראה לי שעסוק רק בי אז נהייתי מאוד תלוטית בו ( גרוע) ויצא שהיינו בערך כל יום ביחד ( תקופת קורונה) שהוא היה לפני מכינה פתאום הוא השתנה ב 190 מעלות , לא היה אכפת לו לריב ברמה של להפסיק את הקשר , היה לוקח מלא הפסקות היינו רבים כל דקה!! ושוב, לא חשבתי ולא הפעלתי את המוח שלי ובסוף זה נגמר מהצד שלו בצורה הכי מסריחה שיש.. לא הייתי רגילה ליחס פתאום שקיבלתי ממנו זה היה לי קשה מאוד , מרוב שהוא אהב אותי לעולם לא חשבתי שפרישה תגיע מהצד שלו אבל החיים מפתיעים . מאוד נפגעתי מהצורה של הפרידה ומה שבא אחריה פתאום מלא בחורות מופיעות אצלו באינסטגרם . בהתחלה לקחתי את הפרידה בצורה מאוד מאוד קשה הייתי ממש בדיכאון . ניסתי שנחזור ודיברנו למשך שבוע אבל התנהג אלי בצורה ככ מגעילה . עברו מאז שלושה חודשים כבר אני במצב הרבה יותר טוב וישקמתי את עצמי וכמובן שהוא יצא לי מהלב אבל אני חושבת עליו המון!! יודעת שהרבה בגלל הפרידה קרה בגללי ואיך שהתנהגתי אבל הוא כבר לא שם ומרגיש שככ טוב לו… חשוב לי לציין שהרבה פעמים במשך הקשר הייתי מסתכלת על התנהגויות שלו ואומרת שאני ממש לא רואה איתו עתיד והדיבור על העתיד תמיד היה שם . יצא לנו לדבר כמה פעמים על דברים כלליים( דיבר בצורה ממש מזלזלת ) אבל לפעמים יוצא לי לראות אותו דרך אנשים באינסטגרם וזה קשה לי!! אני מתגעגעת אליו מאוד ולא נפגשנו מאז הפרידה . עכשיו למה אני לוקחת את זה ככה ? בגלל שזה החבר הראשון שלי ? או אולי בגלל שנפגעתי או שהאגו שלי נפגע עדיין קשה לי.. וכרגע לא רואה את עצמי עם מישהו אחר וגם לא ממהרת להיכנס לקשר . במשך התקופה הזאת למדתי ואני לומדת המון ( על עצמי על החיים על מה אני רוצה מהזוגיות שלי) אבל קשה לי איך שהכל קורה אני יודעת שהייתה שם אהבה אבל לקראת סוף הקשר הכל ניהיה מגעיל כבר בינינו ואפילו מאמינה שמהצד שלו הוא כבר נגעל ממני וכל שיחה איתי רק מרחיקה אותו . אני לא מצליחה להיזכר בדברים הרעים רק חושבת על שאפשר לתקן … ואחרי כל איך שהוא התנהג אלי איך אני עוד רוצה אותו בחרה ?