אני בת 16 וההורים שלי תמיד רבים אלימות בדיבור ובאופן פיזי אחותי בת ה20 תמיד מתערבת בריבים שהיא תופסת את הצד של אמא שלי או שהיא מנסה להפריד , לא יודעת אני לא רוצה לתפוס צד אני יודעת ששניהם טועים בדרך שלהם אין פה מישהו צודק אמא שלי נותנת לי תחושה שאני צריכה לתפוס את הצד שלה ולצעוק על אבא שלי אבל אני לא רוצה לא באלי כי לא משנה מה זה אבא שלי !!אני לא רוצה לצעוק ולכעוס בכוח כי שניהם טועים (וגם לא יצא טעם מהצעקות שלי ניסיתי המון פעמים אבל זה נמאס לי להמשיך )לפעמים מבקשים ממני לצעוק על אבא שלי (כי אני כביכול הילדה האהובה עליו ואולי אני ישפיע עליו ) אבל אני מעדיפה לצעוק ולהגיב שזה באמת כואב לי ושורף לי בפנים בתקווה שבאמת מה שאני מרגישה בפנים באותו רגע ישמע אבל זה לא עוזר ,אפילו אם אבא שלי טועה קשה לי לכעוס עליו אני כועסת עליו אבל לא כל כך ! פעם אחת אבא שלי באמת אכזב אותי וצעקתי אליו הייתי ממש עצבנית ואחריי זה בכיתי אבל שאני בוכה בגלל המשפחה אני רוצה או לבכות לבד שלא ידעו את זה ,או שאני מנסה אחריי לעצור את הדמעות .אחותי פעם אחת באה אליי לנחם אותי וזה , אבל משום מה לא אהבתי את זה ,כאילו נתנה לי תחושה כזאת של ״את לא צריכה לעבור את זה״ אני לא אוהבת את זה ,זה מעביר לי תחושה של רחמים עצמיים וזה הדבר האחרון שאני רוצה , אני מחפשת משו שיעביר לי את זה סרט משו חברות רק לא לבכות אני שונאת לבכות בגלל דברים כאלה זה הגיוני ??? אני הגיונית שאני לא רוצה שיחזקו אותי !!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025