חבר בעבודה זלזל בי כי נתתי לו עצה, האם טעיתי?

שלום לכולם,
אני כבר ממש מדוכא,
אני סובל מלחיות בחברת אנשים,

היום בעבודה דיברתי עם אחד העובדים
(עובדים במפעל)

הוא עשה קורס לתפקיד מסויים, ועכשיו הוא עובד
כמוני (עובד כללי במפעל) אבל התחום שהוא למד זה יותר לעבוד על המכונות של המקום עבודה, עכשיו בתור אדם שמאוד אכפתי אמרתי לו ככה:
אתה יודע מה הבעיה שלך?
(כמובן לא בקטע פוגע הוא מכיר אותי)
והמשכתי:
אמרתי לו שהוא יכול לעבוד כמוני לנצח לעשות מה שיש לעשות ותמיד יש מה, ובמקום להיצמד לתכנתים ולשבת איתם גם בשעות הפנאי ולשאוב ידע הוא נראה לי אדיש כזה,
כי לדעתי עד שהוא יתקדם יקח הרבה מאוד זמן בקצב הזה, וחבל לי בשבילו כי הוא צריך יותר לדבר עם מי שיש לו ידע (התכנתים) ולשגע אותם ולשאוב מהם ידע, להבין איך לבנות חלקים להבין את התוכנה והשפה שלה,
ככה הוא יתקדם מהר יותר ויקבל שכר טוב.


כתשובה הוא פשוט התחיל להגיד לי שהדבר האחרון שאני צריך לעשות זה לדחוף תאף לדברים של אחרים, אמרתי לו שזה נטו כחבר שרוצה שהוא יצליח.

הוא התחיל שעה להרצות לי על זה שזה פעם אחרונה שאני עושה דבר כזה והוא לא צריך שאף אחד יגיד לו מה לעשות, והוא היה ממש רציני.

לא אשקר, נפגעתי מהיחס הלא מבין שלו אע"פ שאני מדגיש לו שזה רק כחבר, ובגלל שבאמת נפגעתי
העזתי להגיד לו שהדיבור שלו נובע מרגשי נחיתות שהוא לא מוכן לקבל עזרה או עצה מאדם שצעיר ממנו
(הוא גדול ממני בעשר שנים) הוא אמר שבגלל זה אני לא אמור לדבר איתו כי הוא גדול יותר ואני הקטן נותן את העצה, אמרתי לו שהתשובה לו זה נטו אגואיזם, וכל מילה שרציתי להגיד ודי שקלתי את המילים שלי הוא עשה "שש" שלא אמשיך.

אני באמת פונה אליכם כאנשים נורמליים,
האם היה טעות בהתנהגות שלי?
האם יש דרך שלא אהיה אדם אכפתי, וככה לא אפגע מאנשים? כי האנשים מהסוג הזה, הם בכל מקום.
לא בא לי לדבר עם כל אדם שיש לו בעיות.
אבל הבעיה שאני אדם של אמת וקשה לי לזייף רגש,
בבקשה בתור אנשים שלא נתקעים בבעיות שלי אשמח שתסבירו לי איך להימנע ממקרים כאלה בעתיד,

נכון, אני גם אשם שאני מנסה לעזור שזה לא המקום שלי, ולא הבעיות שלי ואני לא חושב שהאדם השני יכול לפרש את הדברים כזלזול בו.


אבל איך אני עושה שמבפנים לא יהיה לי את ההתערבות הזאת, מה לשנות בתפיסה שלי?
איך להתעלם מלנסות לעזור לאחרים?
תודה.