אז.. כמו בכותרת. אני ממש בחרדה מהעתיד, ברמה שזה מפריע לי לתפקד.
התפטרתי מהעבודה ואני חוזרת להורים. אני כל היום עם דמעות בעיניים וגודש כזה בגרון, באמת, מצב לא תקין.
אנשים סביבי מתקדמים בחיים..
מטיילים, לומדים, עובדים בעבודות מסודרות.
ואני? אני מרגישה כמו ילדה קטנה ולא מוצאת את עצמי בכלל.
יש לי לחץ להתחיל ללמוד כבר אבל אני לא יודעת מה יעשה אותי מאושרת ויתן לי עתיד מתגמל, נורמלי וטוב.
אני לא רואה את עצמי עובדת בעבודות משרדיות ומצד שני גם לא רואה את עצמי כמורה/ גננת/ אחות וכל הדברים האלו.
באבחון תעסוקתי המליצו לי על כלכלה - זה נשמע משעמם מאוד.
לא יודעת באמת שאין שום תואר או לימודי תעודה שאני מרגישה שבשבילי,
ולא אוכל לגור בבית לנצח. זה פיתרון זמני. אז אני צריכה גם להתמודד עם חשבונות, שכר דירה, אוכל והחיים…
אני לא אדם אובדני אבל מרגיש לי שהכל גדול עליי.
חשבתי להתחיל מכינה וללמוד מדעי המחשב או הנדסה כלשהי אבל אני מפחדת להיכשל, מפחדת שזה ישעמם אותי, מפחדת שזה לא בשבילי ושהעבודה אחר כך תכניס אותי לדיכאון.
חשבתי על ללכת יותר בקטן ללמוד הנדסאי תוכנה אבל אני רואה מלא ביקורות שליליות ושאין לזה ביקוש היום.. והזמן רץ ומתבזבז לו
אין לי שום כיוון ואני כבר מרגישה קצת לוזרית ובעיקר מודאגת מהעתיד…
בבקשה אנשים שהיו במצב שלי תתנו לי כיוון, תקווה, משהו???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025