האם ההתנהגות הבוגדנית של חבר שלי כלפיי היא תקינה או לא?

שלום לכולם,

מתנצלת מראש על האורך.
הסיפור שלי הוא כזה, אני וחבר שלי ביחד כבר שנה ממש אינטנסיבית ברמה של חיים ביחד ועברנו מלא דברים ביחד. אני לא יהודייה וחבר שלי הוא יהודי דתי. לחבר שלי יש חברים דתיים כמוהו, יש לו חבר אחד שהוא ממש דומיננטי שמפעיל על חבר שלי הרבה לחץ ומניפולציות כדי לשלוט בו וחבר שלי נכנע לו כי נקודת החולשה של חבר שלי היא באיזה עין החברה מסתכלת עליו ומה העדר חושב עליו.

בהתחלה לאותו חבר דתי ודומיננטי לא הייתה בעיה איתי אבל כשהוא ראה שאנחנו מחזיקים ביחד הרבה זמן אז הוא התחיל לכנס בנינו, להתערב לנו בקשר וניסה לחבל בו לא מעט, אני יודעת ובטוחה שהחבר של חבר שלי הוא נואש רק כדי לשמוע קול של אישה והוא מנסה עם הרבה בחורות דתיות שידוכים ופשוט לא הולך לך אז הוא ממורמר ומשליך את המירמור שלו על חבר שלי והקשר שלו איתי. פעם אותו חבר קנאי ביקש ממני להכיר לו מישהי גויה כמוני - וזאת לאחר שהתייאש משידוכים ומרוב כמה שהוא נואש וקנאי.

כשהשידוכים שלו לא צלחו כי הוא בלתי נסבל ולא מצא אישה להתנחם בה אז הוא התחיל לנגן לחבר שלי עלי, שאני גויה ושיעזוב אותי כי לטענתו גם אם חבר שלי יתחתן איתי אז יהיו לנו ילדים גויים והוא הוסיף להגיד לחבר שלי שבגלל שאני גויה אז בעתיד אאני אקח לחבר שלי את הילדים הגויים שלו ואברח.

השיא היה כשיום אחד אני וחבר שלי נפרדנו ואחרי זה חזרנו. כשחזרנו אז חבר שלי החלש אופי וחסר העמוד שדרה הסתיר אותי מאותו חבר כלומר כל פעם שאותו חבר היה מתקשר אז הוא היה משתיק אותי כדי שאותו חבר דומיננטי חלילה לא ישמע את קולי וידע שחזרנו.

אני התעצבנתי מההתנהגות של חבר שלי, צרחתי עליו והעפתי אותו בצרחות מהבית שלי - זה היה ביום שישי ובאותו ערב אותו חבר דומיננטי היה צפוי לבוא לישון אצל חבר שלי וכך קרה.

באותו ערב הלכתי לבית של חבר שלי וכשנהיה יותר מאוחר אז הוא ניסה להעיף אותי מהבית שלו בעדינות כדי שחלילה אותו חבר יגיע ויראה אותי בדירה של חבר שלי.

הלכתי וחזרתי אחרי שעתיים בהפתעה. אותו חבר פתח לי את הדלת וראיתי בעיניו חושך מצרים - לא רצה להכניס אותי לבית של חבר שלי.
בסוף נכנסתי וישבתי וחבר של חבר שלי היה ממש גס רוח אליי וביקש ממני ללכת מהבית שלך חבר שלי מול העיניים של החבר שלי הסמרטוט ואני בתשובה אמרתי לו: שכרגע אני נמצאת בתוך הבית של הבן זוג שלו ושאם הנוכחות שלי מפריעה לו אז הוא יכול ללכת בעצמו.
ואז הוא ציחקק לי בפרצוף ואמר לי שזה מה שרק אני חושבת.

עכשיו באותו לילה לקחתי את חבר שלי החוצה בכיתי מאכזבה ורבנו ואחת הטענות של חבר שלי הבוגד הייתה שהוא מבין את חבר שלו כי לדעתו ככה זה בני ישראל.
אימתתי את חבר שלי עם העובדה שהוא תמיד היה אומר לחבר שלו שהוא לא רוצה להתחתן איתי ושאני רק קשר זמני וחבר שלי הכחיש בתוקף וטען שכל מה שחבר שלו אמר זה המצאה של אותו חבר ולו אין קשר.

היום אחרי כ-4 חודשים מאותו מקרה חבר שלי אמר לי בטלפון שהוא היה אומר לאותו חבר שהוא לא רוצה להתחתן איתי כדי להרגיע את אותו חבר ויפסיק לחפור לו שיפרד ממני.

אני מרגישה שחבר שלי בגד בי והשפיל אותי המון בגזענות שלו ובאיך שהוא מציג אותי לסביבה הקרובה שלו במקום שישים לאותו חבר גבול ויעצור אותו במקום ויגיד לו שהקשר שלנו זה לא העניין שלו - הוא היה נותן דין וחשבון ומציג אותי בצורה ממש זולה רק כדי להרגיע את חבר שלו.


מיותר לציין שאני הייתי עם חבר שלי בהרבה רגעים רעים שלו, כשהכרנו הוא היה בשפל, ברמה שהייתי איתו בטיפול נמרץ וגם סלחתי לו על מלא עילבונות ולעולם לא פגעתי בו או בכבודו להפך אהבתי אותו והתייחסתי אליו ממש יפה ואפילו התחשבתי בענייני הכשרות שלו, ואותו חבר בקושי היה מרים טלפון לשאול על חבר שלי ומנצל אותו כל הזמן ודופק אותו בלי סוף בדקה ה-90...
חשוב לציין שחבר שלי פגש מלא חברים שלי בבית שלי ומעולם אף אחד לא העז לפגוע בו או לזרוק לו מילה שלא במקום.

ואחריי כל מה שעשיתי עם חבר שלי, היה לו יותר חשוב להציג אותי באופן זול ולכן זרק אותי ואת הכבוד שלי לכלבים בלי להסס רק כדי שירגיע את חבר שלו ששווה ערך יותר ממני כי חבר שלו יהודי ואני לא יהודייה כלומר, בסופו של דבר הערך שלי נמדד לפי הדת שלי ולא לפי היחס הטוב שהייתי נותנת לו ולא לפי הכבוד שהייתי עושה לו ולא לפי הנאמנות שלי אליו ולא לפי העובדה שהייתי איתו ברע כל הזמן.

אני חושבת ובטוחה שהאשם היחיד בכל מה שקרה הוא חבר שלי הסמרטוט רצפה כי הוא נתן לחבר שלו נשק כדי שאותו חבר ירה בי ויפגע בי רק בגלל שאני לא יהודייה ולא רק שם לו את הנשק בידיים אלא גם נתן לו במה כדי שירה בי ולבסוף הצדיק אותו עם הטענה שהוא מבני ישראל וככה זה בני ישראל

אני ממש פגועה, נעלבת ומרגישה נבגדת.

אומרים דרך ארץ קדמה לתורה - אבל מי באמת חושב על זה?

אני רוצה את דעתכם האמיתית, בהתנהגותו של חבר שלי, בהתנהגות של חבר שלו איתי - וגם בתגובות שלי.

מודה לכם ממש.