טוב אני חיילת חדשה מהבקום ואני מבינה אם יהיו פה תגובות של תני לזה זמן… וחכי בסוף זה נהיה יותר טוב, אבל אני רוצה מעבר לזה תשובות שבאמת יגרמו לי לחשוב פעמיים ליפני שאני עושה משהו :)
אז ככה התגייסתי לצבא, עברתי טירונות נוראית אני הבנתי מה זה חרדות, הבנתי מה זה להיות לבד והבנתי שאני בן אדם שמתחבר לאנשים רק כשנוצר קשר עמוק.
לקורס באתי בכוחות חדשים, אמרתי לעצמי זהו אני אנסה יותר להשתתף ולהתחבר לאנשים- בהתחלה זה עבד ואז מהר מאוד עוד פעם התחלתי להתבודד, לא להקשיב בשיעורים ולדחות הכל. נהיה לי חרדות מכל דבר אפשרי, הייתי בוכה בשירותים רוב היום.
בנוסף לכל זה נודע לי שבגלל סיבה רפואית אני לא אוכל לשרת בצבא, כמובן זה עוד יותר הכעיס אותי,
רציתי לצאת מהצבא אבל משהו בי אמר שאם אני לא עוברת את התהליך הזה של הצבא אני לא באמת ישראלית, ולא באמת אתבגר ואשתנה.
אני מבינה שאני סותרת את עצמי אבל זה נורא קשה לתאר, כי בכל רגע רע היה רגע קטן טוב שגרם לי לא לוותר- בעיקר אלו היו האנשים.
עכשיו בסדיר הדרג הפיקודי הוא לא כזה גבוה ואני מרגישה יותר רגועה אבל אני מרגישה גם לא קשורה, החלטתי לכתוב את השאלה הזאת כי החרדות שוב חזרו, לא קרא שום דבר רע, באמצע שום מקום התחלתי להילחץ ולהיות בפאניקה…
אחרי כל החפירה שלי השאלה היא אם להתנדב ולהישאר בתפקיד שלי (דרך אגב אני מגן צופן)/ לעשות שירות לאומי או להשתחרר ולחיות את החיים שלי כמו שאני רוצה.
יכול להיות שהצבא עוזר לי להוציא ממני את כל החרדות, כי בסופו של דבר אם אני אברח מזה זה ישאר איתי לנצח, אבל אני מפחדת שאני אבזבז את הזמן שלי ורק אסבול בשירות.
תודה על ההקשבה היה לי כייף לפרוק
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025