שלום לכולם, תודה שאתם קוראים.
אני לא יודע איך להתחיל לספר את זה אפילו
בצבא הייתי מאבטח מתקנים, היה לי שירות ממש קשה לא הסתדרתי, הבסיס שלי היה 5 שעות נסיעה מהבית שלי (תבינו לבד את הקושי,שנתיים שירות) שמרתי 4 שעות ו8 שעות מנוחה וככה שבוע שלם ואז שבוע בית שזה אומר שאני סוגר כל שבת שנייה.
בהתחלה כמובן ששמעתי את הסטיגמות של התפקיד (שנתיים שירות שנה פסיכולוג) בציניות כמובן
אחרי שהשתחררתי אני מרגיש שאני לא אותו בנאדם
לפני הגיוס הייתי בנאדם שמח מצחיק ותמיד עם שמחת חיים, היום אני לא נהנה מכלום , התפקיד שחק אותי
אני יושן רוב היום ואומר לעצמי למה שהתעורר? אין אפילו חשק לעשות דברים ושלא נדבר על עבודה.
ואז הגיע הקורונה שפשוט חזקה את ההרגשה הזאת.
למי פונים? מה עושים? אני מרגיש אובדני. תודה על ההבנה
(סיפרתי בקצרה מה שאפשר אבל שתבינו שסבלתי ממש נפשית אי אפשר לתאר כמה, וזה משפיע עד היום. לא מכיר את עצמי יותר)
הייתי חייב לפרוק.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025