רוצה לחזור להיות האדם שהייתי לפני שהכל קרה

אני מתנצלת מראש שזה הולך להיות כנראה טיפה ארוך
אבל זה מאנונימי כך שנורא נוח לשתף
שההיתי ילדה עלינו לארץ וההורים לא היו נוכחים בבית גדלתי אצל סבא וסבתא ..
ההיתי ילדה חברותית שתמיד חיפשה אנשים סביבה
לא כולם התחברו אליי כי ההיתי עוף מוזר או "רוסיה"..
ולא היתה ילדות קלה אבל הלכתי תמיד בחיוך גם שחויתי חרם וגם שהתעללו בי בבית הספר .. לא שיתפתי אף אחד כי מגיל קטן ידעתי שלהורים שלי יש מלא עבודה והם לא נוכחים והם עובדים בשביל לפרנס
לקראת סיום היסודי היו 2 בנים בכיתה שלי שהיו חושבים שלגעת בי זה בסדר וכולם ידעו ולא עשו שום דבר עם זה ..
עד אותו היום שזה ניהיה ממש מוגזם אחריי בית הספר הם חיכו לי באיזה ביניין שההיתי עוברת שם בתור קיצור לבית שלי והם הכניסו אותי לחדר אשפה וניסו לאנ!ס אותי והצלחתי לברוח בלי הסווצר שההיתי איתו ואפילו התיק בית ספר נשאר שם
השכנה שלי שהיתה אז בכיתה שלי ראתה אותו והחליט לדווח למנהלת שכמובן לאותה תקופה בקשה להסתיר מאימי והסבירה לי " הם עובדים מספיק קשה את לא רוצה לעקשות עליהם יותר" והסכמתי איתה שניהם הושעו וככה נגמר הפרשה ואני התחננתי לאמא שלי שתשלח אותי לפנימיה וקיבלתי את הבקשה שלי בסוף ונהנתי בשנה הראשונה נורא וגם התחלתי להבין בתקופות האלה שאין חברות וההעיפו אותי מהפנימיה כי לקחתי אחריות על משהו שמישהו מהקבוצה שלי עשתה ..
חזרתי ללמוד בחטיבה רגילה והיה ילד שהיה מחכה לחבר שלו קבוע בשער בית ספר מבית ספר אחר ..
ומשם הסיפור התחיל הוא היה יעני באד בוי כזה ..
התחלנו לצאת ומשם הכל החמיר ההיתי כל כך עיוורת מאהבה שנתתי לו לשלוט לי בחיים אסור לי רשתות חברתיות אסור לי להגיד שלום לאף אחד פשוט להיות אצלו האדמה שדורך עליה היא קדושה מבחינתי
כל ה4 שנים האלה חויתי התעללות נפשית ופיזית
בינהם חויתי א!ונס ממישהו שמכיר אותי מהילדות ..
ולא ידעתי למי לפנות ופניתי לאותו בחור שיצאתי איתו כי מבחינתי זה היה הכתף החמה שלי יום למחרת הוא חיבק אותי ניחם אותי שכבנו שסיימנו לשכב הוא אמר לי " פשוט ההית צריכה זין כדי להרגע' ..
נשברתי פה הוא הרס לי את החיים בגד בי עם כל בחורה שניה שהכרתי ונשארתי לבד
הוא היה מתעלל בי נפשית פשוט שכבר לא ידעתי איך לסיים את זה עד היום שההיתי בעבודה והתחיל לעבוד במשרד בחור חדש שעשיתי לו חפיפה והוא ראה שאני בסטרס ואני על סף בכי
ויצאנו להפסקה והוא פשוט שאל אותי את בסדר וכל כך התפרצתי עליו ושפכתי בפניו הכל והוא פשוט התסתכל עלי ואמר לי את באמת צריכה את זה לחיים שלך אם 4 שנים את סובלת למה את באותו מקום תקומי תלכי חפתחי דרך חדשה בחיים שלך והכל יהיה בסדר
שמעתי את המשפט הזה מ200 אנשים אבל כולם הכירו אותנו ולשמוע את זה ממישהו שמכיר אותי שעה גרם לי לפתוח את הפנסים בעניים
ונפרדתי ממנו באותה השניה בטלפון
ומשם התחיל הסיוט שלי הוא היה מחכה לי מתחת לבית רבנו מכות הוא היה מתקשר לבחור שהתחלתי לצאת איתו אתה יודע אני עדיין שוכב איתה הוא עשה לי את המוות הבחור הזה שפתח לי את העניים אני נשואה לו היום
והוא סבל מלא את כל הטראומות שלי הוא חיבק
ועזר לי להעלות את הביטחון וגרם לי להבין שאין עוד מלבדי בעולם הזה
אבל אני סוחבת איתי פצעים נפשיים
אני לא מצליחה להתחבר לאנשים שהאמת רוצים בחברתי כי אני מפחדת להפגע
אני התחלתי לאהוב את המקום העצוב של לחזור לבית אחריי עבודה להכנס למיטה עם הבגדים ופשוט לבכות
לא לאכול כמעט שירים עצובים ואני מחפשת כל רגע של שקט לבד עם עצמי מבלי לחשוב על כלום וסתם להכנס לדכאון
אני לא רוצה להיות במקום הזה אני רוצה לחזור להיות אותה בחורה שרק מחייכת וצוחקת ואוהבת אנשים בחברתה
שאלכוהול היה לחוויה ולא להשכיח
שלהתלבש יפה זה כי רציתי ולא כי חייב לחייך ולצחוק בצביעות ..
רוצה לחזור להיות אדם ששלם עם עצמו שיחבק את הפצעים וידע איך להתמודד איתם ולא לתת להם להשפיע עליי ככה ..