כואב לאשתי בסקס והיא לא מוכנה לטפל בזה, מה אני יכול לעשות?

אני פונה אליכם לעצות מתוך ייאוש אמיתי, אני ואשתי נשואים קרוב לחצי שנה, אני אוהב אותה מאוד אבל אני כבר קרוב מאוד להישבר וחושב על פרידה או ללכת לנערות ליווי.
אני לא יודע כלכך איך להעביר לכם את התחושות אצלי בלב. אני כל לילה נרדם בעצב ומרגיש אכזבה אמיתית בנפש .

אני יודע שלאשתי כואב כל מגע הכי קטן באזור למטה. מעולם לא הייתה חדירה וסקס אמיתי. הכי קרוב שאנחנו עושים זה פעם בכמה חודשים היא עושה לי טובה או ביד או עם הציצים. ( הפעם האחרונה הייתה לפני 4 חודשים)

אני יודע שהכאב שלה שם למטה הוא בעיה רפואית. מה שהכי קשה לי. שרק לי זה אכפת. כל עוד אני לא מדבר איתה על זה ומראה לי שאני עצבני מזה היא אפילו לו מעלה בדעתה שאני נפגע מהמצב. אבל עדיין שום דבר לא גורם לה לרצות ולטפל בבעיה.
אני זה שקובע פגישות עם רופאים. וקורא המון מידע באינטרנט על המצב . לי אכפת יותר. היא מסוגלת להעביר חיים שלמים ללא סקס. ואני לא מסוגל יותר
לא יכול עם ההתעלמות מהמצב הזה מהצד שלה ומהחוסר אכפתיות לתקן את הבעיות. אני מרגיש שזה פוגע לי בהמון. ועולות לי מחשבות לא רצויות בראש.

גם אם כן היא תלך לפסיכולוג או סקסולוגית היא עדיין לא תיתן מעצמה 100 אחוז על מנת לטפל בבעיה. היא פשוט תעביר את הזמן.

אני לא אביא איתה ילדים כל עוד היא לא תתגבר על הבעיה ונחייה חיי מין רגילים כמו בעל ואישה נורמלים.

היא לפעמים אומרת לי לעזוב אותה ולהניח לזה והיא תטפל בזה. וכשאני עוזב אותה היא אומרת שהיא תקבע פגישות ותטפל בזה, אבל עובדה שכבר 4 שנים לא קרה כלום. היא תמיד שוכחת לקבוע ולא מראה שזה מזיז לה.

כשהלכנו למספר פגישות ביוזמתי (בשנת 2019) אצל רופאת נשים מומחית למצב בבית חולים, היא לא התמסרה לטיפול ולא עשתה אף תרגיל בית שנתנו לה. אחרי מספר טיפולים בודדים היא הפסיקה ללכת. ותירצה שזה לא עוזר. היא לא מבינה שטיפול בבעיה כזאת עמוקה לוקח מעל שנה ודורש מסירות מצידה. זה לא פגישה וזהו. מאז לא היה כלום.

לפני שנה קבעתי פגישה אצל גינקולוג שבדק אולי יש לה שם איזה ציסטה שמכאיבה לה. לא גילינו כלום.

מאז שום דבר שקשור בכלל לטיפול בבעיה.
היא בחיים לא חיפשה בגוגל מה יש לה. מעולם לא קבעה ביוזמתה גינקולוג למצב הזה. מעולם לא חיפשה דרכים לרפות את עצמה.

חשוב לי לציין שאני מעולם לא הכרחתי אותה למשהו בכוח, היא יודעת מה אני חושב על המצב וזה לא ממש מזיז לה. הרבה פעמים אני מתוסכל ולא אומר מילה. סופג המון לעצמי.

ומה הכי מצחיק? שהיא מדברת איתי על להביא ילדים לעולם. בשעה שהיא ואני לא עשינו סקס מעולם. אני ממש לא מתכוון לעשות סקס שיכאב לה באופן חד פעמי רק כדי להביא ילד לעולם. כי אני יודע שהבעיה תישאר והחיי מין האפסיים גם ככה. יירדו עוד יותר אחרי לידה.

חשוב לי לציין שכשאני אומר לה ללכת לפסיכולוג, היא מסרבת בכל תוקף. ולא חושב שזה יעזור.

אני בעקבות המצב כבר מעל לשנה בשיחות עם פסיכולוג.

בבקשה כתבו לי מה עליי לעשות. תודה רבה ❤