הגרוש שלי רוצה לחזור אבל אני כבר לא שם, כמה אני יכולה עוד להישבר ולקום מחדש?

שלום,
מבקשת את עזרתכם בשאלה הקשה שאני מתעסקת בה בימים האלה ואין לי תשובה.

לפני שנתיים בעלי ואני התגרשנו אחרי שנים של אומללות, בעלי אדם לא מיני , מעניין אותו ספורט, טבעונות, משחקים בפלאפון, הוא לא יוזם בבית דברים כמו לתקן משהו, לבשל, לנקות לסדר לשחק עם הילדים... בעיקרון הוא בעולם שלו .הוא לא איש משפחה...כשגרנו יחד אני חושבת שעשיתי הכל דיברתי כתבתי לו מכתב כתבתי לו בוואטספ אפילו הלכתי לפסיכולוגית שאמרה לי שבעלי צריך לבוא לטיפול ואמרה לי שאם היא תטפל בי אני אתחזק והוא לא יצליח לחיות איתי כי הוא שואב ממני כוחות ולא מסוגל לחיות עם אדם חזק .
בקיצר נפרדנו היה לי מאוד קשה , בכי, הקשבתי לשירים עצובים אבל אני מצאתי בי כוחות לא לוותר ומהמקום הכואב צמחתי והרמתי את הבית שלושת הבנים המדהימים שלי ואני נהיינו משפחה חזקה מאוד, כייף , טיולים משותפים בארץ, רמת הגולן, תל אביב. נהנים מהחיים. מקפידה על שגרה בריאה , חזרתי לשורשים מבשלת אוכל ומאפים טעימים וסיימתי עם הטבעונות .
אחרי שנה הכרתי גבר שגדול ממני ב15 שנה שהוא בעיקרון ההפך מבעלי לשעבר. אדם מסודר מאוד, נקי, איש שיחה, מקשיב ומתעניין, כל היום כותב לי בלי סוף מה קורה בוקר טוב לילה טוב, מתקשר יוזם פגישות בלי סוף... וחיה במיטה. אדם מלטף אוהב מחבק נותן מלא מחמאות מפתיע אותי כל הזמן... זה נשמע שהוא מושלם אבל אין אנשים מושלמים והלב שלי אולי מרוב פצעים כבר לא מסוגל לאהוב... כייף לי איתו אבל אין אהבה והתרגשות והחלק של הגיל מאוד מפריע.אבל אני מחבבת אותו מאוד ונהנת מאוד מכל צפגש איתו הוא פשוט אדם שכולן אהבה וטוב.
ואחרי שקיבלתי הכל באהבה את המצב השלמתי עם הכל בעלי לשעבר מופיע ואומר לי שהוא ניסה לחיות עם הכאב ניסה לשכוח וכל יום הוא סוחב שאני אהבת חייו שהוא מתגעגע אליי לריח שלי לחיבוק שלי..האמת במהלך השנתיים האלה היה שולח לי מידי פעם שיר שכתב או שיר מיוטיוב כמו "צליל מיתר" אבל לא ייחסתי לזה חשיבות. ועכשיו הוא פשוט החליט שהוא רוצה שנחזור... אבל אני פשוט כבר לא שם. אני מסתכלת עליו ואין כלום. אין רגש בכלל. טוב לי בבית עם הילדים אני לא רוצה שאף גבר יכנס ויפגע לי בשלווה... כמה אני יכולה עוד להישבר ולקום מחדש?

אני לא יודעת מה לעשות ולא יודעת מה להחליט...
אני רוצה משפחה ורוצה עוד ילדים אבל אני לא סומכת יותר על אף אחד. והאמת שלא בא לי שוב להיות אמא שלו ולהתחנן לאהבה. לדבריו הוא עשה תהליך ולמד לתת מחמאות ולהיות שם בשבילי.

מה דעתכם?