אני חושב שהרבה מבני דור הY נשארו ילדותיים באיזשהו מובן בקטע הזה שלפעמים יש עקיצות או "ירידות" אחד על השני. כיום אני מסתכל על החברויות שלי כצורך לפרטנרים לאינטרסים משותפים של אם פתאום ערב שישי לא להישאר לבד אם משעמם וכאלה.. מבחינת חבר שאני מחשיב כאיכותי והוא זמין להיפגש זה רק אדם אחד כרגע.. אבל גם הוא עובד המון שעות ביום נשוי עם ילדים וגר רחוק קצת.. אז אני יושבים עם חברי ילדות גם מהעיר.. עכשיו יש להם קטע של פה ושם לשחרר עקיצות.. כאילו בהומור אבל עדיין עקיצה... עכשיו אני פעם הייתי ממש יורד על אנשים בקוע של אדם מנ*אק אפילו.. אבל עברתי תהליך וזה נראה לי פשוט לא מתאים בגיל הזה.. אני לעיתים ממש רחוקות משחרר עקיצה וכשאני משחרר היא בטעם ממש.. אבל זה גם רק כשאני מרגיש כבר שאני לא מסוגל יותר להבליג... הם לדעתי לא אנשים הכי איכותיים שיש אבל מעבירים את הזמן פה ושם.. לדעתכם אני צריך קצת לעקוץ יותר בחזרה בשביל להרגיש משוחרר? או שעדיף פשוט לא להתייחס כי סה"כ אני מרוצה מהמקום שלי בחיים וזה לא משנה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025