ניתק איתי קשר כי הוא אוהב אותי, מפחדת שהפסדתי משהו שיכל להצליח

היי לכולם, אשמח לקצת עצות כי אני מאבדת את הדעת.
יש לי כל מיני אבחנות פסיכיאטריות למינהן שמאוד מקשות לי על החיים, וכרגע אני בתקופה מאוד מאוד מורכבת פיזית ורגשית מה שגורם לי להיחסם לגמרי בכל מה שקשור להיכנס עכשיו לקשר זוגי ומחייב, אני מרגישה שאני פשוט לא מסוגלת ולא בשלה עכשיו להחזיק משהו כזה לטובתי ולטובת בן הזוג.

היה לי ידיד מאוד מאוד טוב שמאוד מאוד רצה אותי ועשה הכל בשבילי כמה חודשים טובים, הוא לא הסתיר את זה שהוא ממש מאוהב בי ואני הבהרתי לו שאני לא פוסלת שיהיה ביננו משהו, פשוט כרגע אני בתקופה מאוד קשה שקשה לי לקבל בה החלטות בנוגע לחיים שלי וממש לא רק בנוגע לזוגיות לכן אני צריכה את הזמן.

הוא בן אדם חכם, חמוד, רומנטי, רגיש, מכיל, ממש מוכן לעשות הכל בשבילי, זוכר כל מה שאני זוכרת אפילו דברים שנאמרו הכי בדרך אגב ואני אפילו לא זוכרת שאמרתי אותם, אפילו זוכר תאריכים שקשורים אליי כמו תור שאמרתי לו שקבעתי למשהו, המשמרות שלי בעבודה או חופשה שסגרתי.

לפני כמה ימים הוא שלח לי הודעה שהוא חושב שצריך לנתק את הקשר ביננו כי הוא ממש דלוק עליי ואוהב אותי אבל הוא לא מרגיש שזה הדדי, שזה בסדר כי לא תמיד רגש יכול להתפתח וזה סתם כואב לו, אמר שכנראה אני לא אצא מהראש שלו בזמן הקרוב אבל אני מדהימה ומגיע לי להיות מאושרת.
כתבתי לו שאני אף פעם לא פסלתי את הרעיון שיהיה ביננו משהו ושחשבתי על זה לא מעט, פשוט זה מהלך שאין ממנו דרך חזרה ואני רק הייתי צריכה את הזמן.
הוא ראה את זה ולא הגיב, וכואב לי מאוד בלב כי הוא יהיה מאוד חסר לי ובנוסף מאוד כואב לי שאולי החמצתי משהו שיכל להצליח רק בגלל המאבקים האישיים שלי עם עצמי ועם העולם.

חשוב לי לציין שאני בגיל שאני מרגישה שאם אני אכנס לקשר עם מישהו אני לא רוצה ״לשרוף״ את הזמן כמה שנים ולגלות בגיל מאוחר שאולי אין לזה עתיד, ברור שאף פעם אי אפשר לדעת ודברים יכולים להתפרק בכל רגע נתון, אבל אני רוצה להיות שלמה עם זה לפחות ככל שניתן ולכן אני צריכה זמן.

מה לעשות? לזרום עם הניתוק הזה ולתת לו להמשיך הלאה או לנסות להחזיר את הקשר וכן לתת צ׳אנס?
אני מפחדת סתם להכניס אותו לזה שוב ובסוף שוב להסתבך עם המחסום הזה שיש לי, כי אני אומרת אולי באמת זה גם עניין של רצון, אולי עם מישהו אחר כן היה לי יותר ניצוץ ברמה שהייתי מוכנה להקריב? אבל מי יודע בתכלס...

כואב לי בלב ואני אובדת עצות.