שלום אני מתן בן 19. העבר שלי לא כך כך זוהר בלשון המעטה. פרשתי מבית ספר בגיל 16 בגלל מחלת האנרוקסיה. זו הסיבה שגם לא עשיתי צבא, שוחררתי על נפשי, ברוך ה' אני בתהליכי החלמה כעת, אבל אני כותב כאן בגלל האח הקטן שלי, בן 16 עוד מעט, אמור לעלות לכיתה י', אני רואה אותו מידרדר לי מול העיינים וזה הורג אותי! הוא הולך בדרכי. לא לומד, מדבר על לא לעשות צבא.. לוקח ממני דוגמא. ההורים שלי אנשים טובים מדי בשביל לנסות להעמיד אותו במקומו. רוצים להשאיר אותו כיתה בגלל הציונים שלו, ובתור אחד שלא סיים בצפר אני כל הזמן מציק לו ומעיר לו כמה קשה להתקדם בחיים האלה בלי תעודת בגרות וצבא. אבל פשוט אין עם מי לדבר..... אני אובד עצות. חבל לי עליו, אני לא רוצה שיעשה את הטעויות שאני עשיתי. אולי בגלל העבר שלי הוא לא באמת מקשיב למה שאני אומר לו? אם יש לכם פיתרון כלשהו שיגרום לו להתחיל לקחת את עצמו בידיים, בבקשה מכם כתבו אותו. אני לא רוצה שגם הוא ילך בדרכי ויילך לאיבוד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025