כבר לא מאמין באלוהים וקשה לי להתמודד עם זה יום יום, איך להחזיר לי את השמחת חיים?

נולדתי לבית דתי, התחנכתי בחינוך חרדי אבל בית עם פתיחות מסוימת,
היו לי הרבה עליות וירידות,
תקופה שאני משכנע את עצמי שיש אלוהים ונשאב לזה בכוח האינרציה אין ספק שהאמונה משחררת קצת ונותנת סוג של שחרור מההרגשה שיש מי ששומר עליי ודואג לי כל הזמן,
אבל אני כבר לא מאמין בזה תקופה ארוכה בגלל שעלו לי כל כך הרבה שאלות או דברים שאני לא מתחבר להם במה שכתוב בתורה,
למשל בפרשה האחרונה קראנו שמצאו איש מקושש עצים ביום השבת ועונשו היה שכל העדה סקלו אותו באבנים! גם אם זה היה ממש מזמן, עצם זה שאנחנו עדיין ממשיכים לקרוא את זה כל שנה בפרשת שלח זה אומר שנשארנו דעאש במהות ואם היתה היום מלכות דתית יש מצב שהיו אוכפים את הדת מתישהו ככה,
אני לא רוצה מלכות כזו... בטח גם לא אדם מאמין.
יהיו כאלו שיגידו תאמין רק בדברים הטובים שבתורה, תתרכז ברוב,
אותי לימדו שהתורה היא אחת והכול חייב להיות מדוייק בה ואפילו אם אות אחת לא מדוייקת התורה פסולה, אז אם זה ככה אז כנראה שגם הסיפור הנ"ל האמור להיות מדוייק והתורה אקטואלית לכל אורך ההיסטוריה,
וכמובן זו לא הפרשה היחידה בתורה שאני לא מקבל אותה יש הרבה סיפורים אחרים, כמו סיפור יהודה ותמר, שלח אותה להישרף, ובסוף גילה שהוא שכב אותה, ויהודה אחר כך המשיך כביכול להיות סוג של "צדיק" בתורה הקדושה..
או סיפור דוד ובת שבע, עם כל ההסברים שמצדיקים את דוד המלך, שום הסבר לא מובן שבן אדם שכב עם אשה נשואה בזמן שבעלה הלך להילחם ולהגן על המלך עצמו, מלך כזה היו צריכים להוקיע ולגרש, אבל עדיין מלכות בית דוד ממנה יבוא המשיח...
ויש לי עוד המון כאלה... קצרה היריעה...
מה שמציק לי הרבה מאוד זה נוסח התפילה מכיוון שאני עדיין נראה דתי מבחוץ כי קשה לי לעשות את השינויים הזה נשוי עם ילדים, סוג של "אנוס" אז מידי פעם מתפלל כדי שלא ירגישו,
כמעט כל שורה שאני מדקלם בתפילה צובטת לי בלב וקשה לי אפילו להזיז את השפתיים עם הטקסט הזה,
כי לא מאמין בשטויות שמישהו כתב שם לפני הרבה שנים והולכים חלם אחריו כמו כת שעברה סוג של אבולוציה דתית לאורך הרבה שנים וממשיכים עם הזרם בעצימת עיניים...
ואני לא מסכים עם אף משפט בתפילה,
יש דברים בודדים שאני מקבל אותם, אבל הרוב לא מתקבל עליי,
למשל: "שים שלום טובה וברכה חיים חן וחסד ורחמים עלינו" זה דבר יפה וחשוב להתםלל עליו כל יום, "המשך הציטוט: ועל כל "ישראל" (למה רק על ישראל, למה רק אנחנו נמצאים בעולם, לא קונה את הבולשיט הזה של עם הנבחר! מבחינתי כל עם הוא יצירה של הבורא אם כבר יש בורא ולכולם יש זכויות שוות! שיהיה שלום "בעולם" מה האגואיזם הזה?!) ברכינו אבינו כולנו כאחד באור פניך כי באור פניך נתת לנו "תורת חיים" (הסברתי כבר את דעתי על התורה וסיפוריה ההזויים..)
ובכלת כל נוסח התפילה הזה לאל שספק הוא קיים (מבחינתי לפחות) צורת הסגידה הזו שאנחנו סוג של עבדים שלו "אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה"
אתה גיבור לעולם אדוני מחיה מתים ברחמים רבים... (כן, אני עוד לא ראיתי אותו עושה את זה..) ומקיים אמונתו לישני עפר (ההבטחה על ביאת המשיח, עוד לא הגיע גם לא מטלפן וגם לא מאמין שיבוא, עוד המצאה בשביל לעבוד על עם במשך אלפי שנים בסיפורי ניסים שייקרו בעתיד)
כל ההערצה הזה לאלוהים שמבחינתי לא קיים.
יש הרבה מחקרים שנעשו על אמונה ועל דת,
ומציינים שאנשים מאמינים יותר שלויים ויש בהם שמחת חיים יותר מאתאיסט,
אני לא רוצה להיו. אתאיסט,
כן רוצה להאמין שיש אלוהים,
אבל לא אלוהים שמחפש שכל היום ייסגדו לו או יהללו אותו, לא קונה את זה וחושב שאלוהים טוב זה אחד שעוזר ושומר בלי צורך שיקריבו לו קרבנות זבחים וגם תפילות..
אני מרגיש שמאז איבדתי את האמונה נהייתי בן אדם עצוב בעיקר בגלל שאין לי את התחליף למה שמילא אותי בתקופה שהאמנתי, לא יודע להגיד מאיזו נקודה זה התחיל, אבל כנראה תהליך מגיל צעיר של שאלות שהיו לי או לא היה לי את מי לשאול או שלא היו באמת תשובות מספקות.
שוב, מכל האמונות שבעולם לא מוצא שום דבר הגיוני או נטול אינטרסים, אף דת לא מסתדרות לי מסתדרות לי ואסכם זאת ממש בקצרה:
נצרות - סליחה אבל אשה בתולה שנכנסה להיריון מאלוהים.. עם כל הכבוד.. בחיאת.. וכל מסעות הצלב וההרג שהם עשו לאורך ההיסטוריה... לא מגיע להם.
איסלאם - מוחמד נכנס למערה סיפר שראה מלאך (גבריאל/ג'יבריל) וגילה לו שיש אלוהים - נו באמת.. תוכיח שזה נכון, בן אדם אחד ראה אז כולם הולכים אחריו בעצימת עיניים, ואם הוא סתם מחרטט..? וגם כל האלימות, רציחות ודם שהדת הזו מייצרת מי צריך אותם בכלל, דת של רוצחים חיות אדם.
בודהיזם - סידהארתה או איך שקוראים לו נסיך בן מלוכה שהגיע להארה אלוהית (נירוונה) אחרי הרבה סיגופים והרגיש הארה אלוהית על טבעית זה באמת אלוהים?! ובכלל כל ההתעסקות של הבודהה זה באני העצמי אמנם סוג של נזירות סיגופים וחיי פשטות ולא להזיק לטבע או לסביבה שזה דבר יפה אבל עדיין סוג של התעסקות בעצמי ופחות בסביבה או ביקום והאם זה אלוהים..? מבחינתי זו עוד דת אתאיסטית שאימצה לעצמה מנהגים הזויים כמו שאר הגויים,
אני לא אגע בעוד כל מיני שיטות, אמונות, אבל מבחינתי התורה העיקרית שצריכה להיות ביקום שלנו היא, תהיה בן אדם טוב, קודם כל אל תזיק לאף אחד, תגמול חסד עם הזולת במידת היכולת שלך, ותשמור ותגן על המשפחה, הילדים, והחברים שלך!
מעבר לזה אי אפשר באמת להוכיח מה יש בחיים שלפני או אחרי המוות, גילגולי נשמות ועוד חארטות, כל ההוכחות והסיפורים ששמעתי הכל מבוסס על תיאוריות או הזיות חוויות חוץ גופי שאנשים חוו במצבי מצוקה כשהיו רגע לפני המוות, אין באמת הוכחה מדעית לכל הדברים האלו אף פעם לא קרה לאדם נורמטיבי לראות את הדברים הללו.
אבל,
כפי שכתבתי מקודם נהייתי בן אדם עצוב כי אין לי במה להיאחז, פעם מישהו אמר לי תעצום עיניים ותאמין בלי לחפש הסברים מכורח המציאות, זה באמת עזר לתקופה שחזרתי בתשובה עד ששוב הופיעו השאלות,
וכאחד שגדל על אמונה ונאחז על זה כל שנותיו, כיום אין לי שום דבר להיאחז בו,
אפילו למשפחה ולקרובים אליי ביותר אני צריך להסתיר את זהותי האמיתית וממש קשה לי עם המשחק הזה,
מניח תפילין ומתפלל רק כדי שלא ירגישו שמשהו השתנה בתוכי.
אשמח לעזרה או עצה שתחזיר לי את שמחת החיים