מפחדת שכל רגע אמא שלי תעיף אותי מהבית ואין לי יכולת לגור לבד, מה אפשר לעשות?

אני בת 20 מתגוררת כרגע בתל אביב , מאז ומעולם המשפחה שלי לא תיפקדה , האב עזב את הבית לפני כמה שנים ומצבו הבריאותי התדרדר , ואמא שלי עובדת ללא הפסקה מאז ומתמיד ומפרנסת גם אותו.
שניהם באו מרקע קשה במיוחד וזה הושלך עליי מאוד בילדות ועד עכשיו..
הם נפרדו כי הוא בגד בה , מה שגם הרס לי את האמון באנשים.
המשפט הקבוע שהייתי שומעת בתור ילדה הוא שאי אפשר להאמין לאף אחד… זה דפוק.

מאז שאני זוכרת את עצמי , אמא שלי הייתה עובדת והייתי בבית עם אבא , הוא היה מכה אותי ומתעלל בי נפשית ופיזית. היו המון מניפולציות ושקרים.
והיו לי המון בעיות בתור ילדה מתבגרת , העיפו אותי מהבית המון פעמים , נאלצתי לחיות באופן עצמאי. וחזרתי כי פשוט לא הצלחתי להתמודד.
במהלך חיי עברנו המון דירות וזה פיתח אצלי חרדה לקראת כל מעבר.


כרגע אני מתגוררת עם אימי , אבל כל ריב קטן שלנו מתסכם בזה שהיא מעיפה אותי שוב מהבית.
אין לי כסף ואין לי כוחות נפשיים כרגע להתמודד.
אני חיה בפחד שכל רגע קטן אני יכולה לעוף משם.
יש לה בעיית שליטה , המון אגו וכפי שנראה אני לא מעניינת אותה במיוחד.
היא מאוד עסוקה בעצמה וכל דבר שהיא עושה הוא רק לטובתה גם אם זה פוגע בילדים שלה.

אני לא יכולה להביע את הרגשות שלי ולא את הרצונות שלי זה לא באמת מעניין אותה.
מאז שחזרתי לגור איתה אני חסרת כוחות
קשה לי לעבוד ולהחזיק עבודה כבר שנים , לא מעצלנות אפילו.. פשוט קשה לי להתמודד כבר
ואין לי בעיקר עם מי לדבר , אין לי חברים , אני פשוט לבד.
לא מצליחה ליצור קשרים חברתיים ופשוט מרגישה אבודה.

אובחנתי בתור פוסט טראומטית מורכבת לא מזמן בעקבות המצב
אני מנסה להשתקם ולקום על הרגליים , לפעמים אני מצליחה ויש לי תקופות טובות בחיים , ולפעמים לא.

למרות הקושי אני מתמודדת ופועלת , לא מפחדת לשתף אנשים בעבר שלי והצלקות שלי.
רק יש דבר אחד שמפחיד אותי פחד מוות
וזה להתקע באותו מצב נפשי
ולא להצליח לעבוד ולהשתקם , ולקיים זוגיות בריאה
אני מפחדת שלא אצליח להאמין לאנשים
ושלא אוכל לגדל משפחה בריאה ואוהבת.

תכף אנחנו עוברים שוב דירה למקום שיש בו המון פשע ועוני בגלל יוקר המחייה.
אני מפחדת שזה ישבור אותי אפילו יותר.
אני צריכה לצאת מהבית.

זה משתק אותי. אני לא יודעת מה לעשות..
אשמח לעצות