כמה טובים כבר הסיכויים שלי למצוא אהבה?

אני באמת מפקפקת בזמן האחרון בסיכויים שלי למצוא אהבה, מבחינה סטטיסטית. כי בת'כלס אני באמת weirdo ברמה אחרת, אמרו לי כבר לא פעם שהאישיות שלי כאילו שלקחו אותי מאיזה סרט והגשימו בעולם האמיתי.

קצת רקע
אני בחורה שעוסקת במחשבים כמקצוע - מתכנתת. לא הייתי מתארת את עצמי כגיקית מטורפת לדבר, אבל טכנולוגיה ואני הולכים טוב יד ביד. גם יש לי עוד תחומי עניין שהם לא מקצוע (לפחות בינתיים...) בגדול כלכלה ופיננסים ופיתוח אישי. תמיד שמחה לקרוא ספרים בנושאים אלה. מבחינת מראה ברוך ה' אני נמצאת בעמדה טובה, מעל הממוצע.

היה לי חבר ראשון ונפרדנו לא ממש מזמן. בהתחלה הלך טוב אבל בהמשך כשהוא גילה עלי יותר זה התחיל להידרדר. לקראת הסוף הוא כבר כל הזמן ירד עלי בגלל תחומי העניין שלי. "משעממת", וכאלה הוא קרא לי. לא עשינו את זה, התקדמנו לאט לאט אבל ברור היה שזה יקרה בעתיד הלא-רחוק. בסוף החלטתי לחתוך לפני כי היה ברור מכל הצורה בה הוא התייחס אלי שהוא כבר לא אהב אותי יותר.

כשאני מסתכלת לתוך עצמי זה מעציב אותי כי אני חושבת שהסיכויים שלי למצוא אהבה שתחזיק קלושים. אני ממש לא חושבת שהדרישות שלי הן קיצוניות, זו מסגרת די רחבה וגמישה. ועדיין קשה לי לחשוב על איזה טיפוס ירצה אותי, בייחוד אחרי איך שהלך עם האקס שלא התעניין בי בכלל.
אני פשוט רוצה בחור אינטלקטואל שאפשר לדבר איתו על קצת יותר מסדרות טלויזיה (וזה לא שיש לי משהו נגד סדרות, גם אני רואה). בחור שגם כמוני יהיה בתול (למרות שזו בטח דרישה מוגזמת בגיל הזה כבר) שבנוי לקשר רציני וארוך טווח ולא סתם מחפש לז**ן וללכת. וגם זה מאוד חשוב לי ברמה האישית יותר - שיחלוק איתי את האמונה שלי. לא מדברת כאן על קיום תרי"ג מצוות, אלא פשוט האמונה והערכים הנובעים מהדת.

יש חברה דתייה שייעצה לי - "ככה זה, המשחק של החילונים. אם את רוצה מישהו 'חסוד' אז תעברי אלינו (לדתיים, הכיפות הסרוגות)". על פניו זה נשמע פתרון טוב אבל בגלל שאני כל כך מכירה דתיים מקרוב (בשנים האחרונות כחצי מהמכרים שלי) אני יודעת שזוגיות עם דתי לא מתאימה לי. קודם כל, רובם בגיל הזה מחפשים כבר להתחתן ואני לא רוצה להתחתן עוד לפחות 4 או 5 שנים אבל אני כן רוצה זוגיות רצינית שיהיה בה גם סקס עכשיו. גם עוד משהו קריטי שמוציא לי לגמרי את החשק מדתיים לאומיים זה הפער התרבותי.
אמנם אני בחורה מאמינה וכן משתדלת לקיים את הדת כמיטב יכולתי אך בתרבות שלי התחנכתי כבר על העולם החילוני. פשוט אין לי את המיינדסט הדתי. הלגסיקון שלי שונה - הוא של חילונים, צורת החשיבה שלי היא כמו של חילונים. זה פשוט פער גדול מדי לדעתי.

אז כשאני מסכמת את הכל, הסיכוי על פניו נראה ממש קלוש... אולי 0.0001% שאני אפגוש אחד כזה ושהוא גם יתאים לי.
בכל זאת - ערכים הפכו לבדיחה היום (אפילו אם מקורם לא בדת). השכלה שהיא לא לשם קריירה בלבד אלא בשביל כיף - נחלתם של מעטים. ואנשים לא דתיים שהיו מוכנים לדחות סקס עד גיל כמו שלי כדי לחכות למישהו משמעותי? זה בכלל נשמע כמו סרט. ועוד בסוף שתהיה גם כימיה ומשיכה בנוסף על כל אלה... =/
בקיצור אתם מבינים למה אני לא אופטימית.

מה איתכם, אתם חושבים שיש לי סיכוי?