הכול מתרסק לי, חייבת לקחת את עצמי בידיים אבל אין לי כוחות ומוטיבציה

היי, שלום לכולכם.
אני השתחררתי לפני שבוע, שירתי בחיל המודיעין בתפקיד טוב והתקדמתי בו - העלו אותי לראש צוות, קיבלתי מצטיין בחייל שלי על העבודה והתרומה שלי ומאוד אהובו אותי במדור/צוות וכד'.באמת שהיה לי שירות מדהים ומשמעותי.

אני מחפשת עכשיו עבודה בהייטק בתחום אבטחת מידע.
אבטחת מידע הוא תחום שמורכב מהרבה תתי תחומים כמו כל תחום אחר. אחד nהתחומים הקיימים באבטחת מידע עסקתי בו בשירות הצבאי שלי. זה תחום מעניין ומלא פוטנציאל אבל זה לא 100% אני אם להיות כנה. יש תחום אחר שמקביל עליו(דומה, יש בינהן דימיון) - תחום האקינג שיותר מעניין אותי. "האקניג החיובי"(בודק חדירות, Penetration Testing) לא לצורך פגיעה אלא לצורך הגנה - זה התחום שאני רוצה לעסוק בו ואני מחפשת בו עבודה כבר חודש/חודשיים.
עשיתי קורס אזרחי בזמן השירות הצבאי כדי ללמוד את הבסיס בהאקינג, אבל איכשהו יצא שאחריי הקורס לא הספקתי לתרגל ולהשתפשף מספיק. כל פעם דחיתי ודחיתי את הלימודים העצמי בגלל הלחץ בצבא. כי הייתה לי אחראיות על חברה בצוות ולא יכולתי לשים פס עליהם באיזשהו שלב היה לי קשה מידיי והעדפתי לתת מעצמי בצוות שלי כי למרות הכול יש לי מחויבות לשירות הצבאי שלי.

עכשיו יש לי זמן פנוי, ללמוד ולתרגל ולקבל את הניסיון כדי שיקבלו אותי לעבודה. כי הייתי בכמה ובכמה ראיונות עבודה, אני כרזמתית, נחמדה וראיתי שהתלהבו ממני ורק בגלל שחוסר ידע/לא מספיק בשבילם - לא קיבלו אותי. וזה מסתכל כי יש בי פוטנציאל ואני עובדת טובה ונותנת 1000% מעצמי.

הבעיה היא שהראש יודע שצריך ללמוד וליצור לעצמי את הניסיון. התחום הזה הוא מה שחלמתי לעסוק בו כל חיי והוא מאוד מעניין אותי אבל איבדתי את המוטיבציה, נמאס לי כבר להתראיין ולהציג את עצמי אין לי כבר כוח נפשי לזה. זה אוכל אותי מבפנים, אני מתחילה להתחרפן בבית, אני חייבת לקחת את עצמי בידיים אבל אין לי כוחות.
אני לא יודעת למה איבדתי את זה, הראש אומר, יאללה, לתרגל ואז אני מוצאת את עצמי לא עושה כלום ביומיום. ומי שמכיר אותי, יודעת שאני בן אדם שבלי לעבוד אני משתגע, לשבת בבית זה משגע אותי!!! אני בן אדם של לחץ, עבודה.

באמת שהכול קורס לי בן הידיים ועוד המבצע הזה - "צוק איתן" לא עוזר בכלל שיש כ"כ הרבה חברים שלי שם ואני רק בתוך המבצע כל היום ואם לא במבצע. אני לא מצליחה למצוא את הכוחות להתיישב מול המחשב ולהתחיל לתרגל וללמוד. זה משגע אותי... אני מצד אחד השתחררתי פיזית מהצבא ויש לי צוות מדהים שחפפתי ואני יודעת שאני תרמתי את המקסימום בצבא. אבל נפשית אני עוד שם במבצע עם כולם.

לפעמים אני מרגישה כאילו איבדתי כבר אמונה שיש טעם בחיפוש עבודה, כי גם ככה אין לי ניסיון....